מדרש שכל טוב, בראשית לא:ג

1[ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך] א"ל יעקב הרי חמיך אינו מסביר לך פנים ואת יושב כאן, שוב לך כמו שהבטיחך, שנאמר והשבותיך אל האדמה הזאת (בראשית כח טו):

2ורבותינו דרשו ויזכור אלהים את רחל. זש"ה זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל (תהלים צח ג), מהו לבית ישראל ישראל סבא שרחל היתה עיקר ביתו שבכל השבטים כתיב, בני לאה בכור יעקב ובני בלהה שפחת רחל ובני זלפה שפחת לאה, ובה כתיב ובני רחל אשת יעקב:

3ותאמר אסף אלהים חרפתי. א"ר לוי עד שלא תלד האשה הסירחון נתלה בה, ומשתלד הסירחון נתלה בבנה, מאן אכיל הדא מקמתא בריך מאן תבר הדא מקמתא בריך:

4אסף אלהים את חרפתי דברה ברוח הקדש מה שעתיד להיות לבניה בימי פילגש בגבעה שהחרימו לאמר ארור נותן אשה לבנימין (שופטים כא יח), ונאספה חרפתם, דכתיב (חונונו) [חנונו] אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה (שם שם כב), ועוד בימי ירבעם, דכתיב ולא עצר כח ירבעם (לפני אביו) [עוד בימי אביהו] ויגפהו ה' וימות (דה"ב יג כ), א"ר שמואל בר נחמני לא ירבעם ניגף אלא אביה ניגף, כדדרשי' בגמרא באריכות:

5וענתה בי צדקתי ביום מחר. אמר ר' יהודה אמרה רוח הקודש אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה יולד יום (משלי כז א), מחר בתך יוצאת ומתענה, ואתה אומר וענתה בי צדקתי ביום מחר:

6ויאמר לבן הן. א"ר חייא כל דבר ודבר שהיה לבן מתנה עם יעקב היה חוזר בו עשר פעמים למפרע מהן ללאו, רבנן אמרי מאה פעמים, שנאמר והחליף את משכורתי עשרת מונים (פסוק ז), כלומר עשרה מניינים ואין מנין פחות מעשרה:

7ויחמנה בבוא לשתות. א"ר יהושע נעשה (חומם) [המים] זרע בתוך מעיהן ולא היו חסרות אלא צורת הולד בלבד:

8ירויחו דורשי הפרשה וישכילו. וסמוך לה בטחון חניות ארץ החיים, זש"ה זעקתי אליך ה' אמרתי [אתה] מחסי חלקי בארץ החיים (תהלים קמב ו), והיא ארץ ישראל שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, א"ל הקב"ה אתה אמרת חלקי בארץ החיים, שוב אל ארץ אבותיך:

9ויאמר ה' אל יעקב. בלשון רחמים היה הדיבור עמו דין הוא שנכסים של חוצה לארץ אינם בכלל ברכה אלא שאני מרחם עליהם:

10שוב אל ארץ אבותיך. שאביך מצפה לך אמך מצפה לך:

11ולמולדתך. שאפי' כל בית שכונתך מצפים לך:

12ואהיה עמך. ותהיה שכינתי מסייעת לך שלא יזיקוך עשו ובני כנען: