מדרש שכל טוב, בראשית לד:כט

1ואת כל חילם. אלו העבדים והשפחות:

2ואת כל טפם ואת (כל) נשיהם. כמשמעו:

3שבו. הטעם בב' שהוא לשון שביה:

4ויבזו. שבי וביזה ענין אחד הוא, אלא שהשבי אינו אלא במהלכי ברגל, והביזה בין במהלכי ברגל בין בכל מטלטלין:

5(וכל) [ואת כל] אשר בבית. אלו אלהי נכר ותשמישן: