מדרש שכל טוב, בראשית לה:יא

1ויאמר לו אלהים אני אל שדי. שאמרתי לשמים וארץ די, ודי לעולם אלהותי:

2פרה ורבה. בא להחזיק טובה על שנתעסק בפריה ורביה ובשרו גוים שזרעו פרה ורבה:

3גוי. זה שבט בנימין:

4וקהל גוים. שהרי כל שבט ושבט נקרא קהל, כדברי ר' יהודה דאמר במס' הוריות, והקריבו הקהל פר בן בקר (ויקרא ד יד), לחייב על כל הקהל, ולהביא פר הוראה:

5ומלכים מחלציך יצאו. זה שאול ואיש בושת שעתידין לצאת מבנימין, שעדיין לא נולד, ומדרש זה דרש אבנר והמליך את איש בושת, שאפשר לאבנר שהיה צדיק והיה חולק על מלכות בית דוד, אלא מכאן דרש והמליכו, ומה ראו לרחק ולקרב שבט בנימין במעשה פילגש בגבעה, אלא מקרא קראו ורחקו, רחקו, מדכתיב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (בראשית מח ה), קירבו, מדכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך (שם לה יא), כלומר י"ג שבטים צריכין להיות ליעקב, גוי חד, קהל עשרה, גוים תרי, הרי י"ג: