מדרש שכל טוב, בראשית לח:יז
מדרש שכל טוב · Midrash Sekhel Tov, Bereshit 38:17
Open in the reader →1ויאמר אנכי אשלח (לך) גדי עזים מן הצאן. למה נזדמן בפיו גדי עזים ולא דבר אחר יש דורשין לשבח, יעקב נתברך בגדי עזים, ויהודה העמיד מלכים וגואלים בגדי עזים שנדר, ויש דורשין מדה כנגד מדה:
2ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך. כלומר עד שאתה שולח לי את הגדי. עיקר מלת ערבון, לשון ערבות, שהוא ערב בין הסוחרים לקיים הסחורה, ודומה לו אנכי אערבנו (בראשית מג ט), בני אם ערבת לרעך (משלי ו א), ועתה [התערב] נא (מ"ב יח כג), עורב ערובה (משלי יז יח), וכל דומיהן, מדוברים על אופן משכון ולשון משכון הוא שמושך את האדם לאותו דבר, וסימן לדבר משכני (שה"ש א ד) כל זמן שמשכני בידיך, אחריך נרוצה (שם):