מדרש שכל טוב, בראשית לח:כד

1ויהי כמשלש חדשים. כלומר כמו שלש חדשים, ודומה לו כמבנה עיר (יחזקאל מ ב), כלומר בוני עיר. סומכוס אומר משום ר' מאיר מניין שאין העובר ניכר עד שלשה חדשים, שנא' ויהי כמשלש חדשים, ר' הונא בשם ר' יוסי לא שלשה חדשים שלמין, אלא רובו של ראשון, ואמצע כולו, ורובו של שלישי, ומאי כמשלש, כמו שלשה, ולא שלשה שלמין:

2ויגד. חסר ו', שנאמר לו דרך רכילות:

3ליהודה לאמר. מגיד אחר מגיד:

4זנתה תמר כלתך, וגם [הנה] הרה לזנונים. שהיא עצמה מטפחת על כריסה, ואומרת מלכים אני מעוברת, גואלים אני מעוברת:

5ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף. והלא אין מיתתן של בני נח בשריפה כלל, אלא אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר' מאיר בשם ר' מאיר תמר בתו של מלכי צדק היתה, ומתורת הדעת דנה יהודה בשריפה, דכתיב ובת כהן (ויקרא כא ט), כלומר כל מי שאביו כהן, כי תחל לזנות [וגו'] באש תשרף (שם):