מדרש שכל טוב, בראשית לט:א

1ויוסף הורד. ו' מוסיף על ענין ראשון, לפי שפסק בענין ירידת יוסף, וסיפר בירידת יהודה, ועכשיו חוזר למקום שפסק, לפיכך התחיל ויוסף, ודומה לדבר את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו (שם א א ב):

2ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר. הוא פוטיפרע, פוטיפר שהיה מפטם עגלים לע"ז, פוטיפרע שהיה פורע עצמו לע"ז, ולא קנאו אלא לתשמישו, ובא מלאך ופרעו:

3סריס פרעה. לא שהיה סריס בבצים מתחלה, שהרי אסנת אשת יוסף בתו היתה, אלא כיון שקנה יוסף לדבר עבירה, מיד בא מלאך וסירסו ופרעו:

4שר הטבחים. שר של הורגים:

5איש מצרי. איש ערום. שהמצריים גנבים, והגנבים ערומים הם, ומה היתה ערמומיתו אמר בכל מקום גרמני, פי' הלבן, מוכר את הכושי, וכאן כושיים מוכרים את גרמני, אין זה עבד אלא הביאו לי ערב, שנאמ' מיד הישמעאלים, אין מיד אלא לשון ערבות, שנאמ' אנכי אערבנו מידי תבקשנו (שם מג ט):

6אשר הורידהו שמה. אלו אותן שקנאו מן הסוחרים ומכרוהו למדנים הן הן שנתערבו בו: