מדרש שכל טוב, בראשית מב:לז

1ויאמר ראובן אל אביו לאמר. לומר דברי שטות, וכן הי' רבי אומר הרי זה בכור שוטה יכול אביו לומר לו בנייך ולא בניו אתמהא ומה יועיל לי אלא הריני מפסיד:

2את שני בני תמית. בקללתך:

3אם לא אביאנו אליך תנה. לשון ענוה תנה אותו בערבנות על ידי:

4ואני אשיבנו (לך) [אליך]. העיד מכלל דבריו כי אדני הארץ איש נאמן בדברו הוא: