מדרש שכל טוב, בראשית מז:טו

1(ותתם) [ויתום]. הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען. והוא הדין הזהב:

2ויבואו כל מצרים. לרבות ארץ כנען:

3אל יוסף לאמר:

4לומר הבה לנו לחם, מיני תבואה:

5ולמה נמות נגדך. מה הנאה יש לך ולמלכות אם העם מתים ברעב והלחם נשאר באוצרות, ואם תמצא לומר בואו וקחו בדמים. ת"ל כי אפס כסף, עיקר מלת אפס לשון שילום וגמירא, ודומה לו כי אפס (המוץ) [המץ] (ישעיה טז ד), ויסוד התיבה פס לבד: