מדרש שכל טוב, בראשית מז:ט

1ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה. מהו מגורי, אלא לפי שהצדיקים הם גרים בעולם הזה, כדכתיב כי גרים ותושבים אתם עמדי (ויקרא כה כג), וכן אמר דוד כי גר אנכי עמך (תהלים לט יג), כשם שהגר מצפה בכל יום לצאת ממקום גירותו, כך הצדיקים חושבים כל יום את יום המיתה, כמו שאמרו ושוב יום אחד לפני מיתתך, כלומר הוי מחשב בכל יום כאילו למחר אתה מת, ונמצאו כל ימיך בתשובה. אבל הרשעים אין חושבין יום המיתה, שנאמר כי אין חרצובות למותם ובריא אולם (תהלים עג ד), כלומר אין חרידין ועציבין ליום המיתה, לפי שלבם בריא ואלים, לכך נאמר ימי שני מגורי:

2מעט ורעים היו ימי שני חיי. מעט שעדיין לא יש לי אלא ק"ל שנה, ורעים שעברו בתלאות, ברחתי מפני עשו אחי, נשכרתי ללבן חמי, וביום אכלני חרב וקרח בלילה, נצטערתי על פרידת יוסף בני כ"ב שנה:

3ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי שהרי זקני אברהם חיה קע"ה שנה, ויצחק אבי חיה ק"פ שנה:

4בימי מגוריהם. כענין שדרשנו ימי שני מגורי, ופשטיה דקרא בימי מגוריהם, בימי חייהם שגרו על האדמה: