מדרש שכל טוב, בראשית נ:כד

1ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת. מלמד שקיבצם כולם בשעת פטירתו, והיה מצוה אותם כאב המצוה את בניו, אמר להם הריני מת עכשיו:

2ואלהים פקד יפקד אתכם. כלומר תלה הגאולה ברבים, לפי שידע ברוח הקודש שעתיד הקב"ה לדלג על הקץ ולקצרו בשביל צעקתן של רבים, לכך אמר פקד יפקוד אלהים אתכם. ולמה אמר להם בלשון פקידה, אלא כך אמר להם, כל מושיע שיעמוד לכם ולא יאמר לכם דברי הישועה בלשון זה אל תאמינו בו, ואם יאמר לכם המושיע בלשון זה, ובלשון כפול תאמינו בו, וכה"א במשה פקד פקדתי אתכם (שמות ג טז), וכתיב ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' (שם ד לא) למה האמינו על ששמעו דברי ישועתם בלשון פקידה:

3והעלה אתכם מן הארץ הזאת. בישרם שגם הם בגופתם עולים ממצרים, וכן היה כשעלו ממצרים כל אחד העלה ראש שבטו:

4אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב. דהיינו ארץ כנען: