מדרש שכל טוב, שמות יב:כג

1ועבר ה' לנגוף את מצרים. כדפרישית ועברתי בארץ מצרים (פסוק יב), אלא שהמלה לשון עתיד:

2וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות. שבשכר מצות שהן עושין הוא נגלה וחס עליכם:

3ופסח ה'. על הפתחים רוח קדשו תהא מרחפת על פתחיהם:

4ולא יתן. כלומר ולא יניח למלאך המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, ודומה לדבר כי לא נתנו לרדת (העמק) [לעמק] (שופטים א לד), והלא דברים ק"ו ומה אם דם הפסח הקל שאינו אלא לשעה, ואינו נוהג ביום ובלילה, ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה חמורה שיש בה עשרה שמות המיוחדין, היינו ה' פעמים דכתיב ה' בפרשת שמע, וה' פעמים בפרשה והי' אם שמוע ונוהגת ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית, ומי גרם שלא להגין עוונותינו, שנא' (עוונותינו) [עונותיכם] הטו אלה וחטאתם מנעו הטוב (ירמי' ה כה):

5ואומר כי [אם] עוונותיכם היו מבדילין בינכם (ובין) [לבין] אלהיכם (ישעי' נט ב):