מדרש שכל טוב, שמות יב:ה

1שה תמים. להוציא בעל מום:

2זכר. להוציא טומטום ואנדרוגנוס ונקבה:

3בן שנה. אין לי אלא בן שנה, כל שנתו מניין, הי' ר' ישמעאל אומר קל וחומר, מה אם עולה שהיא חמורה שכולה כליל, כשירה לבוא כל שנתו כבת שנתה, פסח שהוא קל שנאכל לבעלים, אינו דין שיוכשר לבוא כל שנתו כבן שנה, אבל בן שתי שנים פסול, דתנן המפריש נקבה לפסחו או זכר בן שתי שנים ירעה עד שיסתאב ויפלו לנדבה וכו'. יהיה לכם. שיאכלוהו מנויו:

4מן הכבשים ומן העזים. מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו:

5תקחו. להביא פסח דורות שלא יקחו אלא כלקיחה זו, מה לקיחה זו מן הכשבים או מן העזים אף לקיחת פסח דורות מן הכשבים ומן העזים: