מדרש שכל טוב, שמות יד:כ

1ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל. על המלאך הוא אומר:

2ויהי הענן. פני עמוד הענן הוא כנגד מחנה ישראל היה מבהיק ומאיר:

3והחשך. זו בימת הדין שנמתחה כנגד מצרים להחשיך דינם:

4ויאר את הלילה. יש לומר ויאר סילוק האור מן הלילה, והיא מן המלין הבונין וסותרין, כמו מסעף מן סעפותיו, ישרשו מן שרש, חזר ואמר על עמוד האש והיה עומד לפני מחנה ישראל, שלא זז אלא עומד ומשרת לישראל ועומד ומאיר להם, והיו ישראל באורה ומצריים בחשיכה, ישראל אוכלין ושותין ושמחים, ואינן רואין את המצריים שהיו בחשיכה, ומצריים רואין את ישראל מפני שעומדין באורה, והיו מזרקין חיצים ואבני בלסטראות, והיה המלאך עומד כגבור, והענן נעשה כהרים ומקבלין החצים והאבנים כדי שלא יזיקו את ישראל, וכן אתה מוצא באבינו אברהם, שנא' אל תירא אברם אנכי מגן לך (בראשית טו א), וכן לדורות, דכתיב בדוד מגיני וקרן ישעי (תהלים יח ג), וכתיב מגן הוא לכל החוסים בו (שם שם לא):

5ולא קרב זה אל זה כל הלילה. לא קרב מחנה ישראל למחנה מצרים, ומחנה מצרים למחנה ישראל: