מדרש שכל טוב, שמות טז:ג
מדרש שכל טוב · Midrash Sekhel Tov, Shemot 16:3
Open in the reader →1ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותינו ביד ה'. כלומר הלואי שניתן מלאך המות להמיתנו בגזירת הקב"ה כדרך העולם:
2בארץ מצרים. בשלשת ימי אפילה עם שאר אחינו שמתו באותו זמן:
3בשבתנו על סיר הבשר. בערביים שהרי היינו שביעים מתים:
4באכלנו לחם לשבוע. בבקרים. א"ר אלעזר המודעי עבדים היו ישראל למלכים במצרים והיו יוצאין לשוק ונוטלין פת ובשר ודגים ואין כל אדם ממחה בידם, ויוצאין לשדה ונוטלין ענבים ותאנים ורימונים ואין אדם יכול ממחה בידם ואוכלין ושביעין:
5כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה. שהוא מקום תוהו שאין בו כלום:
6להמית את כל הקהל הזה ברעב. ר' יהושע אומר אין לך מיתה קשה ממיתת רעב, שנא' טובים היו חללי חרב מחללי רעב (איכה ד ט). ר' אלעזר המודעי אומר ברעב בא רעב אחר רעב, כלומר מדהוה לי' למימר ברעב שב"א תחת ב' ואמר ברעב שהבית נפתחת ש"מ לכדדרשינן: