מדרש שכל טוב, שמות טז:ה

1והיה ביום הששי. הששי הנקרא כך מששת ימי בראשית, ואני המדביר נוי חפץ משכיות כסף בדבירת שילום הוד תפוחי זהב הרווחתי במדרשו כתכלית ששת ימי מעשה בראשית:

2והכינון את אשר יביאו. לשבתו, מכאן אמרו חול מכין לשבת חול מכין ליו"ט, ואין שבת מכינה (לחול) [ליו"ט], ואין יו"ט לשבת, אא"כ עירב בתבשיל, יזכני בוראי לכבדו בהלכות עירוב תבשילין בסדר יו"ט, בפרשת עצרת:

3והיה משנה. כל מקום שנא' משנה סמוך ללמ"ד הרי היא לגריעות, כגון משנה למלך אחשורוש (אסתר י ג), גרוע מאחשורוש, במרכבת המשנה אשר לו (בראשית מא מג), גרועה מאותה המרכבה שרכב ביום מלכו, וכל מקום שאינו סמוך ללמ"ד הרי הוא לשון שינוי לגדולה, כגון מגיד משנה (אגיד) [אשיב] לך (זכרי' ט יב), וכגון זה והיה משנה:

4על אשר ילקטו יום יום. דתניא והיה משנה. לחם משונה, אתה אומר כן או אינו אלא לחם כפול, כשהוא אומר שני העמר לאחד (שמות טז כב), הרי לחם כפול אמור, הא מה ת"ל לחם משנה, לחם שהוא משונה, מלמד שבכל יום ויום היה המן יורד לישראל פרוטות פרוטות, ובערב שבת היה יורד זוגות זוגות, בכל יום היה ריחו נודף, ובשבת ביותר, בכל יום היה מתול כזהב, ובשבת ביותר, מכאן אמרו שצריך אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת: