מדרש שכל טוב, שמות יח:א

1וישמע יתרו כהן מדין. כהן היה, ר' יהושע אומר כומר היה, כענין שנאמר ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני (שופטים יח ל), וכן הוא אומר רק אדמת הכהנים לא קנה (בראשי' מז כב):

2חותן משה. בתחלה היה משה מתכבד בחמיו, שנאמר וילך משה וישב אל יתר חותנו (שמות ד יח), ועכשיו חמיו מתכבד במשה שנאמר חותן משה, כשאומרים לו מה טיבך, אומר להם חותן משה אני:

3את כל אשר עשה אלהים למשה. שבחרו לו לנביא, ועשה על ידו ניסים וגבורות:

4ולישראל עמו. שקול משה כנגד כל ישראל, וישראל שקולין כמשה:

5כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, מגיד ששקולה יציאת מצרים כנגד כל ניסים וגבורות שעשה הקב"ה לישראל:

6ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה. מלמד שהיתה צדקת וראויה היתה לו למשה:

7אחר שלוחיה. ר' יהושע אומר מאחר שפטרה הימנו בגט, נאמר כאן שילוח ונאמר להלן שילוח, דכתיב ושלחה מביתו (דברים כד א), מה להלן גט כריתות, אף כאן גט כריתות. ופשטיה דקרא לאחר שהוליכה למצרים עם בניו וראה את אחיו בצער, ואת עצמו ואשתו ובניו בסכנה, אמר הרי יש לי חמי במקום רחוק, טוב לי לשלוח אצלו את אשתי ואת בניי להנצל שם. אי נמי ששלחה ופטרה הימנו במאמר, ופרע לה מתן מוהרה, שנקראו שילוחים, ודומה לדבר לכן תתני שילוחים על מורשת גת (מיכה א יד), ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה (מ"א ט טז), ותירגם יונתן בן עוזיאל ויהבה מתנן: