מדרש שכל טוב, שמות יט:ט

1ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך. זה היה בשלישי בחודש, שכינת קודשי נגליתי לך:

2בעב הענן. דהיינו ענן עבה, ואיזה זה, ערפל, שנאמר ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים (שמות כ יח), שעד עכשיו דבר קדשי היה מדבר עמך מתוך אויר הנכבד, שהוא ענין דק מכל דק, וחזק מכל חזק, ונראה לך בראיית לבבך ובראיית נשמתך, ואין ישראל רואין ולא שומעין כשאני מדבר עמך, ועכשיו אני מראה מקום מחיצת שכינתי לכולם בעין ממש, וכבודי יהיו רואין בראיית הלב, ובראיית נשמתן, ודברי ה' שומעין מפורש, שנאמר בעבור ישמע העם בדברי עמך, כך אמר לו הקב"ה למשה הריני קוראך מראש ההר, והם שומעין ואתה עולה:

3וגם בך יאמינו לעולם. כדכתיב תורה צוה לנו משה מורשה [קהלת יעקב], ירושת עולם היא לקהלת יעקב, וגם לרבות הנביאים העומדים אחריך:

4ויגד משה את דברי העם אל ה'. ר' אלעזר בן פרטא אומר מתוך שנאמר ויבא משה ויספר לעם אתה יודע שאמר להם אם מקבלין אתם עליכם עונשין בשמחה הרי אתם מקבלין שכר, ואם לאו אתם מקבלים פורענות, וקיבלו עליהם עונשין בשמחה, רבי אומר וכי מה אמר הקב"ה למשה שיאמר לישראל או מה אמרו ישראל למשה שיאמר למקום, אלא אמרו רצונינו לשמוע מפי מלכינו, שלא דומה שומע מפי סרסור כשומע מפי המלך, ונתן להם מה שביקשו, שנאמר בעבור ישמע העם, וכשסיפר משה להם שיהיו שומעין הם בעצמם מפי מלכם, חזרו ואמרו רצונינו לראות כבוד מלכינו, שאינו דומה רואה לשומע, מיד ויגד משה את דברי העם אל ה', אמר הקב"ה אני נותן להם מה שביקשו, שנאמר ירד ה' לעיני כל העם (פסוק יא), אלא תחלה לך וקדשם, כל זה היה בשלישי לחודש, ר' יוסי הגלילי אומר מצות הגבלה אמר להם: