מדרש שכל טוב, שמות ג:א

1ומשה. ו' נוסף על הענין, שהקב"ה הקדים רפואה למכה, לפי שנא' ויאנחו בני ישראל מן העבודה, הקדים את משה שנתגדל מאחרי הצאן, יעקב נתגדל מאחרי הצאן, שנא' והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב ויפרוץ האיש מאד מאד (בראשית ל מב מג), משה נתגדל מאחרי הצאן, שנא' ומשה היה רועה את צאן יתרו וירא מלאך ה' אליו בלבת אש, דוד נתגדל מאחרי הצאן, דכתיב מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו (תהלים עח עא), עמוס נתגדל מאחרי הצאן, שנא' ויקחני ה' מאחרי הצאן ויאמר (ה' אלי) [אלי ה'] לך הנבא (על) [אל] עמי ישראל (עמוס ז טו), לכך נאמר ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין, זה שדרשנו שהיה יתרו בנו של רעואל:

2וינהג את הצאן אחר המדבר. א"ר יוחנן למה היה משה רבינו רודף אחר המדבר, שנסתכל ברוח הקודש שעילויין של ישראל מן המדבר הוא, שנא' מי זאת עולה מן המדבר (שה"ש ג ו), תורה מן המדבר, שכינה מן המדבר, מלכות מן המדבר, דכתיב ויהי בישורן מלך (דברים לג ה), באר מן המדבר, ענני כבוד מן המדבר, לפיכך נמשך אחר המדבר, אלו דברי רבותינו, ודרך הפשט כך הוא שהרחיק את הצאן מן היישוב, כדי שלא לפשוט בגזל, שלא יבער בשדה אחר:

3ויבא אל הר האלהים חרבה. לפי שהשכינה עתידה להגלות עליו, לפיכך נקרא הר האלהים:

4חרבה. שמשם יצאו ארבע מיתות ב"ד וכרת שמחריבות את הרשעים, ומשם ירדה חורבה לאו"ה, כדכתיב והגוים חרוב יחרבו (ישעיה ס יב):