מדרש שכל טוב, שמות ח:כה

1ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך. פרעה אמר לו אנכי ומשה אמר לו אנכי, שכך דרך תלמידי חכמים שלא לשנות ושלא לענות שפת יתר למפטפט כנגדו. ומעין אלו הדברים אמרינן במסכת ביצה באחד מתלמידי שמאי שאמר לתלמיד א' של הילל מאי זו סמיכה, והאי אהדר לי' מאי זו שתיקה, ואמר אביי ש"מ האי צורבא מדרבנן לא ליהדר מילתא לחבריה טפי ממאי דאמר ליה, דאיהו אמר ליה מה זו סמיכה, והוא אהדר ליה מה זו שתיקה:

2והעתרתי אל ה'. כבר פרשתי ענין עתר בויעתר יצחק לה' (בראשית כה כא):

3וסר הערוב מפרעה. גדולה היא למלכי מצרים לקראותם פרעה:

4מפרעה ומעבדיו ומעמו. אבל לא מן הגבולין:

5מחר. זה היה ביום הששי למשלחת הערוב:

6רק אל יוסף פרעה התל (בי). כלומר להתל, והיא לישנא קלילא, עיקר מלת התל לשון שקר וצחוק, כגון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים (שופטים טז י), וכגון ויהתל בהם אליהו (מ"א יח כז), ותרגם יונתן בן עוזיאל וחייך בהון אליהו, וכמו אם כהתל באנוש תהתלו בו (איוב יג ט), חזו מהתלות (ישעי' ל י), וכל דומיהן: