מדרש שכל טוב, שמות ט:לג

1ויצא משה מעם פרעה את העיר. כלומר מן העיר, חוץ מן הכרך בסמוך:

2ויפרוש כפיו אל ה'. בתפלה:

3ויחדלו הקלות. אלו הרעמים:

4והברד. כשמועו:

5ומטר. שהיה יורד משחיקת הברד:

6לא נתך ארצה. כי מעתה אין מטר יורד במצרים וה"ה לברד שלא נתך ארצה, אלא תלויים ועומדים למלחמות תנופות יד ה' צבאות מהם הוריד בימי יהושע בין עזקה ובין מקדה, שנאמר ה' השליך עליהם אבנים וגו' (יהושע י יא), וכתיב רבים אשר מתו באבני (ברד) [הברד] (שם שם), ורובם תלויין ועומדין עד ימות גוג ומגוג, שנאמר וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו (יחזקאל לח כב). וכה"א הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה, אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה (איוב לח כב כג):

7נתך. לשון יציקה, כדכתיב ויצק לו (שמות לז ג) ומתרגמינן ואתך ליה, ובלשון קדש כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו (ונתכתם) [בתוכה] (יחזקאל כב כב), וכל דומיהן, לשון יציקה וצירוף. ועיקר המלה המדובר על אופן שפיכה, ודומה לו ויתכו כמים שאגתי (איוב ג כד), הנה אפי וחמתי (נתכתי) [נתכת] (ירמיה ז כ), וכתיב ובחמה שפוכה (יחזקאל כ לג):