מדרש תנחומא, בשלח טז

1‎ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים לְנֶגְדֶּךָ. וּמִי הֵן? אֵלּוּ הַקָּמִים כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַקָּם כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קָם כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ (תהלים עד, כג) . כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ (תהלים פג, ג) . מִפְּנֵי מָה? עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ (תהלים פג, ד) . וּכְתִיב: הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה', אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט (תהלים קלט, כא) . מִפְּנֵי מָה? תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, וּלְאֹיְבִים הָיוּ לִי (תהלים פסוק כב) .

2וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ (זכריה ב, יב) . עֵינִי הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כְּלוֹמַר, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָן, וְכִנָּהוּ הַכָּתוּב, שֶׁהוּא תִּקּוּן סוֹפְרִים אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ (מלאכי א, יג) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם (ש״‎א ג, יג) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלֶיךָ לְמַשָּׂא (איוב ז, כ) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת (חבקוק א, יב) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל. (ירמיה ב, יא) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדִי בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב (תהלים קו, כ) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב, כַּיּוֹצֵא בּוֹ כְּבוֹדִי בְּקָלוֹן אָמִיר (הושע ד, ז) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב (איוב לב, ג) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיוֹצֵא בּוֹ, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה' (בראשית יח, כג) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי (במדבר יא, טו) . כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ (במדבר יב, יב) , אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו (מלכים א יב, טז) . וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דה״‎א ב, י-טז) לַאֲבֵלָיו.

3זָכוֹר תִּזְכּוֹר וְתָשׁוּחַ עָלַי נַפְשִׁי (איכה ג, כ) . אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי (ש״‎ב טז, יב) , אֶלָּא שֶׁכִּנּוּ פְּסוּקִים אֵלּוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. וּלְכָךְ נִקְרְאוּ סוֹפְרִים, שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים כָּל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְדוֹרְשִׁין אוֹתָן. וְכֵן וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפִּי (יחזקאל ח, יז) , וְהֵם תִּקְּנוּ אֶל אַפָּם. וְאַף כָּאן, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ (זכריה ב, יב) אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַקָּם כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קָם כְּנֶגֶד שְׁכִינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אוֹרוּ אָרוּר יוֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָּאוּ לְעֶזְרַת ה' (שופטים ה, כג)

4וְכִי הוּא צָרִיךְ עֶזְרַת אֲחֵרִים. וְהוּא אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, וְשָׁלַח בְּסַנְחֵרִיב מַלְאָךְ וְלֹא הֲרָגָם, אֶלָּא נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ (ישעיה מ, כד) . אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה. וּלְפִיכָךְ כְּתִיב: כִּי גָאֹה גָּאָה, הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת אֵצֶל הַקָּמִים נֶגְדֶּךָ. וּמִי הֵן? אֵלּוּ הַקָּמִים כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ. אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו (בראשית יד, טו) , מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ וְגוֹ' יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם וְגוֹ' (ישעיה מא, ב-ג) . וְכֵן הוּא אוֹמֵר: נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ, מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ, עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ, נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק, אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים (תהלים קי, א-ה) .

5סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ (שופטים ד, יג) . וּכְתִיב: מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ (שופטים ה, כ) .

6סַנְחֵרִיב וְכָל הֲמוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ וְגוֹ'. אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי (מלכים ב יט, כג-כד) . וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו וּמִיצִיאֵי מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב (דה״‎ב לב, כא) . נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב (ישעיה יד, יד) . אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמְךָ מִן בְּנֵי אָדָם, סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁים מִמֶּךָּ. לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר, עַל הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה, עָנֵהּ מַלְכָּא וְאָמַר הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקָף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי, עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא, קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל, לָךְ אָמְרִין נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, מַלְכוּתָא עֲדָת מִנָּךְ, וּמִן אֱנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וְגוֹ', בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרַהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְּצִפֲּרִין (דניאל ד, כו-ל) כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא (דניאל ד, כה) .

7בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַף וְלָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה, בִּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי מִן הִיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ, בֵּאדַיִן הַיְתִיו מָאנֵי דַהֲבָא דִּי הַנְפִּקוּ מִן הֵיכְלָא דִּי בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְאִשְׁתִּיו בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ, אִשְׁתִּיו חַמְרָא וְשַׁבַּחוּ לֵאלָהֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָה, בַּהּ שַׁעֲתָה נְפַקָה אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ וְכָתְבָן לָקֳבֵל נִבְרַשְׁתָּא עַל גִּירָא דִּי כְתַל הֵיכְלָא דִי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָא דִי כָתְבָה, אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה, א-ו) . עָלָיו אוֹמֵר: הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ, מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר, לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם, שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד, שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֶעָרֵל, תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין ה', וְקִיקָלוֹן עַל קָלוֹן מִכָּבוֹד, שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל, תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין ה', וְקִיקָלוֹן עַל כְּבוֹדֶךָ (חבקוק ב, טו-טז) . בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה (דניאל ה, ל) .