מדרש תנחומא, כי תשא ח

1‎ כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פּוֹרְפָּרִין הַרְבֵּה, וְהָיָה מְצַוֶּה לְאֶחָד וְאוֹמֵר לוֹ: פּוֹרְפִּירָא זוֹ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עָלַי מִכָּל פּוֹרְפָּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלֶיהָ, שֶׁאוֹתָהּ לָבַשְׁתִּי בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי בַּמַּלְכוּת, וְהִיא דְּבֵקָה בְּמָתְנַי וַאֲנִי מִתְגָּאֶה בָּהּ. אַף כָּאן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבֵקִים לִי בְּמָתְנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל (ירמיה יג, יא) . וְהֵם הִמְלִיכוּנִי בָּעוֹלָם וְאָמְרוּ ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד (שמות טו, יח) וּמֵרֹב חִבָּתָם יָרַדְתִּי מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרִיעוֹת עִזִּים.

2אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנִי, מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אֵין אַתְּ מְצַוֵּנִי עַל אַחַת מֵהֶם אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ל, יב) . וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר (שמות ל, לא) , וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר (שמות ל, לא) , צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כ, ב) , וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כז, כ) . כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְצַוֵּינִי, עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁהֵם חֲבִיבִין עָלַי מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְהֵם סְגֻלָּתִי וּבָהֶם חָשַׁקְתִּי וּבָהֶם בָּחַרְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (דברים יד, ב) . בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חִבְּבָן, שֶׁקְּרָאָן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וְגוֹ' (במדבר ח, יט) .

3אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפַדְגוֹגוֹ, וְהָיָה מְבַקְשׁוֹ אֶצְלוֹ בְּכָל שָׁעָה וְאוֹמֵר לוֹ: אָכַל בְּרִי, אֲזַל בְּרִי לְבֵי סַפְרָא, הֲדַר בְּרִי מִבֵּי סַפְרָא. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לְהַזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁעָה.

4אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עֲטָרָה, עָבַר אֶחָד רָאָה אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְקַשֵּׁט בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, קַשֵּׁט וְתַקֵּן בָהּ, שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִנָּתֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנַי וּלְפָאֲרָן, עֲשֵׂה, שֶׁבָּהֶם אֲנִי מִתְפָּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג) .