מדרש תנחומא, משפטים יז

1‎ הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֵתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי (ירמיה ג, יט) . אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: אֵין לְשׁוֹן אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן הַבְדָּלָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי וְאַתֶּם עָלָה עַל דַּעְתִּי לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁאֲנִי אָב וְאַתֶּם בָּנִים, הֵיאַךְ עֲשִׂיתֶם לְהַכְנִיס בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת. אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן בְּדִילָה, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ (בראשית ל, כ) .

2רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, לְשׁוֹן שִׂנְאָה הוּא, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה (בראשית ג, טו) . שֶׁאַהֲבָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם (מלאכי א, ב) . וְאַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם לִשְׂנֹא אֶתְכֶם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, אֲנִי הָיִיתִי מְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם, וְאַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם לְקַטְרֵג אֶתְכֶם. וְאֵין לְשׁוֹן אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא חִיּוּב, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו (שמות כא, ל) . וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: אֵין לְשׁוֹן אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא הֶפְקֵר, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת (ישעיה ה, ו) . חֲבִיבִים הֱיִיתֶם לְפָנַי, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּרֶם יָפֶה, מְעַדְּרוֹ וּמְסַקְּלוֹ וּמְכַנְּשׁוֹ, וַעֲשִׂיתֶם לְעַצְמְכֶם הֶפְקֵר, מַדּוּעַ קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים (ישעיה ה, ד) .

3וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה (ירמיה ג, יט) , אֶרֶץ שֶׁנִּתְחַמְּדוּ לָהּ כָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם. אַבְרָהָם אוֹמֵר לִבְנֵי חֵת: תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם (בראשית כג, ד) . וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבְּבָהּ לִפְנֵי יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ (בראשית כו, ג) . יַעֲקֹב אָמַר: בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי (בראשית נ, ה) . הֱוֵי, אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי (ירמיה ג, יט) . מַה צְּבִי זֶה שׁוֹחֲטִין וּמַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ מֵעוֹרוֹ וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִירִין אֶת הַבָּשָׂר לָעוֹר וְאֵין הָעוֹר מַחֲזִיקוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה מַחֲזֶקֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. רְאֵה מַה כְּתִיב: וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה (ישעיה ל, כד) . בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ זוֹרִין בָּרַחַת, וְאַחַר כָּךְ בַּמִּזְרֶה. לָמָּה? שֶׁהָיָה הַדָּגָן יוֹתֵר מִן הַתֶּבֶן, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּתוֹךְ הַתֶּבֶן פֵּרוֹת. מִנַּיִן? שֶׁכָּךְ כְּתִיב: בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, בְלוּלִים הָיוּ מִן הַפֵּרוֹת. הֱוֵי, נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם (ירמיה ג, יט) .

4דָּבָר אַחֵר, נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם, אֶרֶץ שֶׁנִּתְאַוּוּ לָהּ מַלְכֵי הָעוֹלָם. כֵּיצַד? כְּתִיב: מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד, מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר מִצַּד בֵּית אֵל אֶחָד (יהושע יב, ט) . וְאֵין בֵּין יְרִיחוֹ לָעַי אֶלָּא שְׁלֹשָׁה מִילִין, וְהוּא אוֹמֵר כֵּן. אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מוֹלֵךְ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אִם לֹא הָיָה קוֹנֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה נִקְרָא מֶלֶךְ. לָמָּה? שֶׁהָיוּ מִתְאַוִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְפֵרוֹתֶיהָ. הֱוֵי נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם.

5אָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: רְאֵה מַה כְּתִיב: וָאֵרֶא בַּשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה (יהושע ז, כא) , פּוֹרְפִירָא בַּבְלִיקוֹן, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ בָּבֶל לוֹבֵשׁ וְשׁוֹלֵט בִּירִיחוֹ. הֱוֵי אוֹמֵר: נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם.

6וְאוֹמֵר: אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי (ירמיה ג, יט) . מָה הָאָב זָקוּק לְתַפְנוּקֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ, כָּךְ הָיִיתִי זָקוּק לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד) . וְאוֹמֵר: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְגוֹ' (שמות טז, יד) . וְאוֹמֵר: אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי,

7אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל (ירמיה ג, יט) . אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֵּי רַב שַׁלּוּם: וּלְוַאי כְּאִשָּׁה בּוֹגֶדֶת מֵרֵעָהּ. הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רֵעַ, הוּא מַאֲכִילָהּ וּמַשְׁקָהּ, אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַעֲטָה יָדוֹ, מַנַּחַת אוֹתוֹ וְהוֹלֶכֶת לָהּ, אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ. אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא הַמָּן יוֹרֵד לָכֶם וְהַבְּאֵר עוֹלָה. כְּלוּם חִסַּרְתִּי אֶתְכֶם דָּבָר שֶׁבְּגַדְתֶּם בִּי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּגְדוּ בִּי וְנָתַתִּי לָהֶם שָׂרִים שֶׁיְּהוּ מְשַׁמְּשִׁין אוֹתָן. אַף אַתֶּם כֵּן, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם מַלְאָךְ שֶׁיְּהֵא מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ (שמות כג, כ) . כְּשֶׁזְּכִיתֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה וִהְיִיתֶם עוֹשִׂים רְצוֹנִי, הָיִיתִי מְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם (שמות יג, כא) . וְעַכְשָׁיו שֶׁעֲשִׂיתֶם עֲבוֹדָה זָרָה כְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵינִי מְשַׁלֵּחַ לִפְנֵיכֶם אֶלָּא מַלְאָךְ.