מדרש תנחומא, נח יח

1‎ וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם וְגוֹ', אַחֲרֵי כֵן וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת.

2אָמַר שְׁלֹמֹה, אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ (משלי כז, כב) . מִי שֶׁהוּא מַכֶּה אֶת הָאֱוִיל, עַד שֶׁהוּא מַעֲלֶה אֶת הַשֵּׁבֶט לִשְׁנוֹת לוֹ, שׁוֹכֵחַ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי, עַד שֶׁהוּא עוֹלֶה, הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה. אַף עַל פִּי כֵן, לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ.

3נַחְמָן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְצִנְצֶנֶת מְלֵאָה חֲגָבִים, עָלָה הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, עָלָה הַשֵּׁנִי וְנָפַל, וְהַשְּׁלִישִׁי וְנָפַל. שְׁלִישִׁי לֹא לָמַד מִן הַשֵּׁנִי, וְהַשֵּׁנִי לֹא לָמַד מִן הָרִאשׁוֹן. כָּךְ עָמְדוּ דוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ קָרְאוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם וְגוֹ' (בראשית ד, כו) . וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא יָם אוֹקְיָנוֹס וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ (עמוס ה, ח) . וְאוֹמֵר: אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ (איוב יד, יט) .

4דּוֹר הַמַּבּוּל אָמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ (איוב כב, יז) , וְלֹא לָמְדוּ מִדּוֹר אֱנוֹשׁ, עַד שֶׁמָּחָה זִכְרָם.

5דּוֹר הַפְלָגָה לֹא לָמְדוּ מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, הֱוֵי, אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ. מַהוּ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת, אֵלּוּ דוֹר הַפְלָגָה, שֶׁהָיוּ מְחָרְפִין בְּפִיהֶם אַחַר יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם.

6שָׂפָה אֶחָת, שִׁי״‎ן כְּתִיב, שֶׁשָּׁפוּ פֻּרְעָנֻיּוֹת לָעוֹלָם. אָמְרוּ, לֹא כָל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָעֶלְיוֹנִים וְיִתֵּן לָנוּ הַתַּחְתּוֹנִים, נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֵּהוּ בְקַרְדֻּמּוֹת.

7וְנֶחְלְקוּ לְשָׁלֹש כִּתּוֹת, אַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבֹד שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה. זוֹ שֶׁאָמְרוּ נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם, מִשָּׁם הֱפִיצָם ה'. וְזוֹ שֶׁאָמְרוּ נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה, נַעֲשׂוּ קוֹפִין רוּחִין וְשֵׁדִין. וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲבֹד שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה, בִּלַּע ה' פִּלֵּג לְשׁוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם.

8רַבִּי אִיבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת חָלְקוּ בָּאֵי עוֹלָם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַחַת כָּאן וְאַחַת בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד (יהושע ט, ב) . וְאַחַת בִּימֵי גוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד וְגוֹ' (תהלים ב, ב) .

9וְכָאן: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, כּוּשׁ לְפוּט, וּפוּט לִכְנָעַן, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְשָׁעִים, בְּהָבָה פִּשְׁעֲכֶם, בְּהָבָה אֲבַלְבֵּל אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, מִגְדָּל שֶׁעָשׂוּ, שְׁלִישׁ נִשְׂרַף, שְׁלִישׁ נִבְלַע, שְׁלִישׁ קַיָּם. מִי שֶׁעוֹלֶה לְרֹאשׁוֹ, רוֹאֶה דְקָלִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ כַּחֲגָבִים.

10אַתָּה מוֹצֵא, מַעֲשֵׂה דוֹר הַמַּבּוּל נִתְפָּרְשׁוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וּמַעֲשֵׂה דוֹר הַפְלָגָה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ מַעֲשֵׂיהֶם. דּוֹר הַמַּבּוּל, בָּא אִיּוֹב וּפֵרְשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ (איוב כד, ב) , שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין זֶה בִּגְבוּלוֹ שֶׁל זֶה. עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ, שֶׁהָיוּ גוֹזְלִין זֶה צֹאנוֹ שֶׁל זֶה. חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ (איוב כד, ג) , שֶׁהָיוּ רוֹאִין חֲמוֹר שֶׁל יָתוֹם, בָּאִים וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ. יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה (איוב כד, ג) אַלְמָנָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְהִנִּיחַ לָהּ שׁוֹר, בָּאִין וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה,

11כֵּיוָן שֶׁרוֹאִים שְׁאָר בְּנֵי אָדָם כָּךְ, מַפְשִׁיטִין בִּגְדֵיהֶם וְהוֹלְכִין עֲרֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: עָרוֹם הִלְּכוּ בְּלִי לְבוּשׁ (איוב כד, י) , וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה (איוב כד, ז) , עַל שֶׁאָמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ (איוב כא, טו) .

12לְמָה הָיוּ דוֹמִין דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, לִשְׁנֵי בְנֵי מְלָכִים, הָאֶחָד אוֹמֵר לַמֶּלֶךְ, אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּךָ וְלֹא בְטִרְחוֹתֶיךָ. וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר, לֹא כָל כְּמִינָךְ,

13אֶלָּא אוֹמַר, הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר, יֵרֵד הוּא לְמַטָּה וְאָנוּ נַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם. וְאִם לָאו, נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה. וְאַף עַל פִּי כֵן הִנִּיחָם וְאָמַר לָהֶם עֲשׂוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ (תהלים ב, ד) . שֶׁאִלּוּלֵי לֹא בָנוּ, הָיוּ אוֹמְרִים: אִלּוּ בָנִינוּ הָיִינוּ עוֹלִין לַשָּׁמַיִם וְהָיִינוּ נִלְחָמִים כְּנֶגְדּוֹ. וְהִצְלִיחַ לָהֶם וְעָשׂוּ. הִבִּיט בָּהֶם וְהֱפִיצָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם. אָמַר לָהֶם, אַתֶּם אוֹמְרִים פֶּן נָפוּץ, תִּהְיוּ נְפוּצִים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ (משלי י, כד) .

14וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת, וְכִי הוּא צָרִיךְ לָרֶדֶת וְלִרְאוֹת, וַהֲלֹא הַכֹּל צָפוּי וְגָלוּי לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַע מַה בַּחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּה שְׁרֵא (דניאל ב, כב) . אֶלָּא לְלַמֵּד לַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא לִגְמֹר אֶת הַדִּין וְשֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר מַה שֶּׁלֹּא רוֹאִין.

15וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶן. מַהוּ וְעַתָּה? אַף עַל פִּי שֶׁמָּרְדוּ בוֹ וּבָעֲטוּ וְעָשׂוּ מִגְדָּל, פָּשַׁט לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמִינוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹ' (דברים י, יב) , וְהֵן אוֹמְרִים לֹא יִבָּצֵר מֵהֶן, אֲפִלּוּ אוֹתָן אֲנָשִׁים נִבְצָרִים מִן הָעוֹלָם, אֵינָן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כִּדְאָמַר, כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת (ירמיה ו, ט) .