מדרש תנחומא, פנחס ו

1אַךְ בְּגוֹרָל וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל (משלי יח, יח) . לְפִי שֶׁכָּתַב סִימָן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיַּעֲקֹב, זְבוּלוּן לְחוֹף יָמִים יִשְׁכֹּן (בראשית מח, יג) , יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם וְגוֹ' (שם פסוק יד) , מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ (שם פסוק כ) , אֵין לְךָ רְשׁוּת לְחַלֵּק אֶלָּא עַל פִּי הַגּוֹרָל. וּמַעֲשֵׂה נִסִּים הָיָה בַּגּוֹרָל. אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לוֹבֵשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, וְקַלְפִּי הַגּוֹרָלוֹת לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ (יהושע יח, ו) . וְעַד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הַגּוֹרָל, אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, גּוֹרַל שֵׁבֶט פְּלוֹנִי עוֹלֶה, שֶׁיִּטֹּל בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וִיהוֹשֻׁעַ פּוֹשֵׁט יָדוֹ וְעוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה הַנְּחָלוֹת אֲשֶׁר נַחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן (שם יט, נא) . וְזוֹ הָיְתָה יְתֵרָה, שֶׁהָיָה הַגּוֹרָל צוֹוֵחַ בִּשְׁעַת עֲלִיָּתוֹ, אֲנִי גּוֹרַל שֵׁבֶט פְּלוֹנִי עָלִיתִי לוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וּמִנַּיִן שֶׁהַגּוֹרָל מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל פִּי הַגּוֹרָל.