מדרש תנחומא, תצוה ח

1‎ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר. אַתְּ מוֹצֵא מִי שֶׁנָּתוּן בַּחֹשֶׁךְ, רוֹאֶה מַה שֶּׁבָּאוֹר, וּמִי שֶׁהוּא נָתוּן בָּאוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה מַה שֶּׁבַּחֹשֶׁךְ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁבַּחֹשֶׁךְ וּמַה שֶּׁבָּאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וְגוֹ' (דניאל ב, כב) .

2אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעָזָר: הַיּוֹם הַזֶּה נָתוּן בְּתוֹךְ תִּיקוֹ. וּמִנַּיִן? שֶׁכֵּן כְּתִיב: לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם (תהלים יט, ה) . וּבִתְקוּפַת תַּמּוּז יוֹצֵא מִתּוֹךְ תִּיקוֹ בִּשְׁבִיל לְבַשֵּׁל אֶת הַפֵּרוֹת, וְאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. לָמָּה? שֶׁאוֹרוֹ קָשֶׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וּבְאוֹר בְּרִיּוֹתַי אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמֹד, וַאֲנִי צָרִיךְ לַנֵּר. כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין אֶת הַשֶּׁמֶן? זֵיתִים הָיוּ נִכָּרִין לָהֶם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין פֵּרוֹת יָפִים, וְהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתוֹ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָן. הַשֶּׁמֶן הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יוֹצֵא, הָיוּ מַפְרִישִׁין לַמְּנוֹרָה, וְהַשֵּׁנִי לַמְּנָחוֹת. לָמָּה? לְקַיֵּם, שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר.

3אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֱיִיתֶם זְקוּקִים לְאוֹר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמַדְלִיקִים נֵרוֹת בְּתוֹכוֹ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ הַנֵּר אֲנִי מֵבִיא לָכֶם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא מָשׁוּל כַּנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי (תהלים קלב, יז) .

4זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים (תהלים נ, כג) , רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסִי אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁמַּדְלִיקִים נֵרוֹת לָרַבִּים בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מִפְּנֵי מָה זָכָה שָׁאוּל לַמַּלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה זְקֵנוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ (דה״‎א ח, לג) . וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל (ש״‎א יד, נא) . הָא כֵּיצַד? אֲבִיאֵל שְׁמוֹ. וְעַל שֶׁהִדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים, נִקְרָא שְׁמוֹ נֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם צְרִיכִין לְנֵר. אֲבָל לֶעָתִיד, וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (ישעיה ס, ג) .