מדרש תנחומא, תולדות א

1‎ יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַל מֶה הָיוּ הַשְּׁלָמִים בָּאִים? כָּךְ שָׁנָה רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה, כָּל הַמֵּבִיא שְׁלָמִים, מֵבִיא שָׁלוֹם לָעוֹלָם.

2אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ זְבָחִים בָּעוֹלָם, הָיָה שָׁלוֹם. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַזְּבָחִים, אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה וּפֻרְעָנֻיּוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, לְעוֹלָם הַשְּׁלָמִים לָשׂוּם שָׁלוֹם הֵן בָּאִין.

3וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁדִּבְּרָה הַתּוֹרָה דִּבְרֵי בְדַאי בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם. וְאֵי זֶה, כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם (בראשית נ, יז) . וְאֵין אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁצִּוָּה כְּלוּם מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ חֲסִידוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְלֹא הָיָה חוֹשְׁדוֹ וּמַחֲזִיק אוֹתוֹ כְּשׁוֹפְכֵי דָמִים.

4בֹּא וּרְאֵה כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּטַּלְטְלָה שָׂרָה מִיַּד פַּרְעֹה לְיַד אֲבִימֶלֶךְ וְנִתְעַבְּרָה בְּיִצְחָק, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד, אֶלָּא הִיא מְעֻבֶּרֶת מֵאֲבִימֶלֶךְ אוֹ מִפַּרְעֹה, וְהָיְתָה חֲשָׁד בְּלִבּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עַל אֵלּוּ הַדְּבָרִים. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל יְצִירַת הַוָּלָד, עֲשֵׂה כָּל אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ כִּדְמוּת אָבִיו, כְּדֵי שֶׁיָּעִידוּ הַכֹּל שֶׁהוּא בְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. מִנַּיִן? מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן אֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. מִמַּשְׁמַע שֶׁהוּא אוֹמֵר, יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אַבְרָהָם, הָיָה אוֹמֵר בְּוַדַּאי שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. מִמַּה שֶּׁהָיָה קְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.