מדרש תנחומא, וירא ה

1‎ וַה ' אָמָר הַמְכַסֶּה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הַמְתַרְגֵּם בַּתּוֹרָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא מִסְתַּכֵּל בְּסֵפֶר תּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמְתַרְגֵּם אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּסֵפֶר תּוֹרָה וּלְתַרְגֵּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ תַּרְגּוּם כָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְהַקּוֹרֵא אָסוּר לִתֵּן עֵינָו חוּץ לַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בִּכְתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים (שמות לד, א) . וְאָסוּר לִמְתַרְגֵּם בָּרַבִּים לִתֵּן עֵינָיו בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי: מִקְרָא מָלֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (שמות לד, א) , הֲרֵי תַרְגּוּם שֶׁנִּתַּן עַל פֶּה.

2אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. עַל יְדֵי מָה? עַל יְדֵי כְּתָב לְךָ וְעַל יְדֵי עַל פֶּה. אִם קִיַּמְתָּ מַה שֶּׁבִּכְתָב בִּכְתָב וּמַה שֶּׁבְּעַל פֶּה, עַל פֶּה, כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית. וְאִם שִׁנִּיתָ מַה שֶּׁבִּכְתָב עַל פֶּה וּמַה שֶּׁבְּעַל פֶּה בִּכְתָב, לֹא כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית.

3אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַר שָׁלוֹם: בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁתְּהֵא הַמִּשְׁנָה אַף הִיא בִּכְתָב, וְצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת עֲתִידִין לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְלִהְיוֹת קוֹרְאִין אוֹתָהּ יְוָנִית, וְהֵן אוֹמְרִין אָנוּ הֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֶכְתֹּוב לוֹ רֻבֵּי תוֹרָתִי (הושע ה, יב) , וְאִם כֵּן, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ (הושע ה, יב) . וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהַמִּשְׁנָה הִיא מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר מִסְטוֹרִין שֶׁלּוֹ אֶלָּא לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹד ה' לִירֵאָיו (תהלים כה, יד) . וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִכְעִיסוּ הַסְּדוֹמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָפְכָן, לֹא נִמְלַךְ אֶלָּא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. .

4וּכְתִיב: וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם (משלי ג, ד) , שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁהוּא חָבִיב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵינוֹ חָבִיב לִפְנֵי פַלְטְרִין שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁהוּא חָבִיב לִפְנֵי בְנֵי פַלְטְרִין שֶׁלּוֹ אֵינוֹ חָבִיב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהַצַּדִּיקִים הֵן חֲבִיבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵן חֲבִיבִין לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים וְלִפְנֵי הַבְּרִיּוֹת. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ בָּא אֵצֶל דָּנִיֵּאל הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אִישׁ חֲמוּדוֹת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וַיֹּאמֶר אֵלַי דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמֻדוֹת הָבֵן בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ וַעֲמֹד עַל עָמְדֶךָ כִּי עַתָּה שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָמַדְתִּי מַרְעִיד (דניאל י, יא) . וּכְתִיב: וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה וּבִין בַּדָּבָר וְהָבֵן בַּמַּרְאֶה (דניאל ט, כג) . וְלָמָּה אִישׁ חֲמוּדוֹת? אַשְׁרֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ שָׁמַע שֶׁבִּשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ וְאָמַר לוֹ אִישׁ חֲמוּדוֹת, שֶׁאַתָּה נֶחְמָד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁתַּבַּח בָּעֶלְיוֹנִים וְאַתָּה חָמוּד עַל דּוֹרֶךָ. וְאַף בְּצַלְאֵל נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁתַּבַּח בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל (שמות לה, ל) . רְאֵה בָּעֶלְיוֹנִים, רְאוּ בַּתַּחְתּוֹנִים. הֱוֵי אוֹמֵר, וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם (משלי ג, ד)

5דָּבָר אַחֵר, וּמְצָא חֵן, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה חָבִיב עַל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי (בראשית כג, ו) . וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה חָבִיב עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל הַמַּלְאָךְ? שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם.

6אָמַר רַבִּי לֵוִי? לָמָּה גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם? שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר עַל דּוֹר הַמַּבּוּל לוֹמַר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם עֶשְׂרִים צַדִּיקִים אוֹ עֲשָׂרָה שֶׁיִּתְלֶה לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּתָן. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מְגַלֶּה אֲנִי לוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא אוֹמֵר שֶׁמָּא אַף בִּסְדוֹם הָיוּ צַדִּיקִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לוֹ וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּל אוֹתוֹ עִנְיָן, מַה הֱשִׁיבוֹ, וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.

7אָמַר רַבִּי לֵוִי, הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם, הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַר אִיּוֹב, אֶלָּא אִיּוֹב בְּלָעָהּ פַּגָּה, אֲבָל אַבְרָהָם בְּלָעָהּ בְּשֵׁלָה. אִיּוֹב אָמַר, אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה (איוב ט, כב) . אֲבָל אַבְרָהָם אָמַר, הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. חָזַר וְאָמַר, חָלִילָה לְךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה.

8דָּבָר אַחֵר, לָמָּה גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר לֵוִי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, עָמַד וּנְתָנוֹ לְאוֹהֲבוֹ בְּמַתָּנָה. לְאַחַר יָמִים הֻצְרַךְ הַמֶּלֶךְ לָקוֹץ מִתּוֹכוֹ חָמֵשׁ קוֹרוֹת. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשֶּׁלִי וְנָתַתִּי אוֹתוֹ בְמַתָּנָה לְאוֹהֲבִי, אֵינוֹ דִין שֶׁאֲקַצֵּץ מִמֶּנּוּ כְּלוּם עַד שֶׁאִמָּלֵךְ בְּאוֹהֲבִי. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

9כֵּיוָן שֶׁעָלָה אַבְרָהָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה, כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה (בראשית יג, יד-טו) . לְפִיכָךְ כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲרִיב חֲמֵשֶׁת הַכְּרַכִּים הָאֵלּוּ, אָמַר: אֵינִי מַחֲרִיבָן חוּץ מִדַּעְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְאִם תֹּאמַר, שֶׁלֹּא הָיוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן, רְאֵה מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע (בראשית י, יט) . לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא לְהַחֲרִיבָן נִמְלַךְ בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה.