מדרש תנחומא, יתרו יד

1‎ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה דְּבָרִים שְׂכָרָן לָעוֹלָם הַבָּא. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

2רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה (ישעיה נא, טז) .

3אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הֶחֱזִירָהּ עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא קִבְּלוּהָ. בִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר הָעוֹלָם לִמְדִידַת מֵימָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: עָמַד וַיְמֹדֶד אָרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם (חבקוק ג, ו) . כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּהָ יִשְׂרָאֵל נִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם. לְפִיכָךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים.