תנחומא בובר, אחרי מות יב
תנחומא בובר · Midrash Tanchuma Buber, Achrei Mot 12
Open in the reader →1[אחרי מות שני בני אהרן]. ארבעתן היו ראויין למות ונתפלל משה עליהן ועשתה תפלתו מחצה, אימתי בשעה שעשו ישראל את העגל, מה כתיב שם, ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו (דברים ט כ) . ואין השמדה אלא כליה, שנאמר ואשמיד פריו ממעל (עמוס ב ט) , כיון שנתפלל משה עשה תפלתו מחצה.
2[אחרי מות שני בני אהרן]. א"ל הקב"ה אהרן לא כך כתבתי בתורתי, על כל דבר פשע על שור [וגו'] (שמות כב ח) , אין אתה זכור מה עשית בשור, שנאמר וימירו את כבודם בתבנית שור (תהלים קו כ) , על חמור, אותן מצרים שכתיב בהן, אשר בשד חמורים בשרם (יחזקאל כג כ) , עשית להן עגל שיהיו משתחוים לו, [שנאמר] והאספסוף אשר בקרבו (במדבר יא ד) , על שה, אלו ישראל, שנאמר שה פזורה ישראל (ירמיה נ יז) , על שלמה, אותו שכתיב בו שמלה (לך) [לכה] קצין תהיה לנו (ישעיה ג ו) , על כל אבידה שכתיב בהן צאן אובדות היו עמי (ירמיה נ ו) , אשר יאמר כי הוא זה, אותן שאמרו (זה) [אלה] אלהיך ישראל (שמות לב ח) , עד האלהים יבא דבר שניהם, זה משה שכתיב בו ראה נתתיך אלהים לפרעה (שם ז א) , ישב משה ודנן, אשר ירשיעון אלהים, אלו דיינין, שכתיב בהם אלהים לא תקלל (שם כב כז) , ישלם שנים לרעהו, אלו שני בני אהרן, הוי אחרי מות שני בני אהרן.