תנחומא בובר, הוספה לשלח ח

1[ד"א עד מתי וגו']. זש"ה ויהי כאשר (קראתי) [קרא] ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר ה' צבאות (זכריה ז יג) , מדה כנגד מדה, אמר הקב"ה לפי שאמרתי ד' פעמים, כך אתם עתידים לומר ד' פעמים כיוצא בו, אני אמרתי ד' פעמים

2עד אנה מאנתם (שמות טז כח), עד אנה ינאצוני (במדבר יד יא), ועד אנה לא יאמינו בי (שם), עד מתי לעדה הרעה הזאת (שם שם כז) ,

3אף אני אמסור אותם ביד ד' מלכיות, והן עתידים לצווח ולומר ד' פעמים,

4עד אנה ה' תשכחני נצח (תהלים יג ב) , בבבל, עד אנה תסתיר את פניך ממני (שם) , במדי, עד אנה אשית עצות בנפשי (שם שם ג) , ביון, עד אנה ירום אויבי עלי (שם שם) , באדום,

5לקיים מה שנאמר ויהי כאשר (קראתי) [קרא] ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע וגו', לכך נאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו'.