תנחומא בובר, במדבר כט

1אל תכריתו. זש"ה הנה עין ה' אל יראיו [וגו' להציל ממות נפשם] (תהלים לג יח יט) , מדבר הכתוב בשיטין הרבה, אלא למה שאנו צריכין, מדבר בשבטו של לוי, ומנין שנקראו שבטו של לוי יראי ה', שנאמר ואתנם לו מורא ויראני (מלאכי ב ה) . למיחלים לחסדו (תהלים לג יח) , שהם מייחלים לשמו של הקב"ה בכל עת, להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב (שם יט) , בעשרים וארבע מתנות שנתן הקב"ה להם, עשר במקדש, ועשר בגבולין, וארבע בירושלים, עשר במקדש,

2חטאת, ואשם, וזבחי שלמי צבור, חטאת העוף, ואשם תלוי, ולוג שמן של מצורע, ושתי הלחם, ולחם הפנים, ומותר העומר, ושירי מנחות.

3עשר שבגבולין,

4תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וראשית הגז, והזרוע והלחיים והקיבה, ופדיון הבן, ופטר חמור, וגזל הגר, וחרמים, ושדה אחוזה.

5וארבע בירושלים,

6הבכורות, והבכורים, והמורם מאיל תודה ומאיל נזיר וחזה השלמים והשוק, ועורת קדשים,

7הרי אילו עשרים וארבע מתנות, הוי ולחיותם ברעב.