תנחומא בובר, בראשית לד
תנחומא בובר · Midrash Tanchuma Buber, Bereshit 34
Open in the reader →1[וירא ה' כי רבה וגו']. זש"ה כי יש אדם שעמלו וגו' (קהלת ב כא) , מדבר בהקב"ה, ומנין שנקרא אדם, שנאמר [ועל דמות הכסא] דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחזקאל א כו) , שעמלו בחכמה (קהלת שם) , שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג יט) , ובדעת מנין, שנא' בדעתו תהומות נבקעו (שם שם כ) . ובכשרון (קהלת שם) , שהיו המעשים מתכשרין מעצמן, ולאדם שלא עמל בו, אלו הבריות. יתננו חלקו, גם זה הבל, כי כל ימיו מכאובים, שהיו מכאובים לפני הקב"ה במעשיהם הרעים, וכעס ענינו, שהיו מכעיסין לפני הקב"ה. גם בלילה לא שכב לבו, שהיו עושין (רע) [מעשים רעים] בלילה, ומנין שאפילו (בלילה) ביום, שנאמר רק רע כל היום (בראשית ו ה) .