תנחומא בובר, חקת מ

1קח את אהרן [וגו'] והפשט את אהרן (במדבר כ כה כו) . אמר הקב"ה למשה הרי אתה מנחמו, שאתה מוריש כתרו לבנו, מה שאין אתה מוריש לבניך.

2ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אותם את אלעזר בנו (שם שם כח) , והלא אם יצא הכהן גדול בבגדי כהונה חוץ להר הבית סופג את הארבעים, שהיו צמר ופשתים, אלא להודיעך שבלשון שקרבו לכהונה, ואמר לו קח את אהרן (ויקרא ח ב) , בו בלשון אמר לו לעלות בהר.

3ויעש [משה] כאשר צוה ה' (במדבר שם כז) , ללמדך שאע"פ שאמר לו גזירה קשה על אחיו, לא עיכב.