תנחומא בובר, נשא ג
תנחומא בובר · Midrash Tanchuma Buber, Nasso 3
Open in the reader →1[איש איש כי תשטה אשתו]. זש"ה שש הנה שנא ה' [ושבע תועבת נפשו] (משלי ו טז) , ר' יוסי הגלילי אומר שבעה דרכים בסוטה הן אמורות, עינים רמות (שם שם יז) , שהאשה הסוטה תולה עיניה לאיש אחר, וכן הוא אומר יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים (ישעיה ג טז) , לשון שקר (משלי שם) , שהיא נואפת עם איש אחר ומתעברת ממנו ומשקרת ואומרת לבעלה ממך אני מעוברת, וידים שופכות דם נקי (שם) , שהנואף נכנס על מנת שאם יתפש יהרוג או יהרג. לב חורש מחשבות און (שם יח) , שהנואף והנואפת אין מחשבותיהם בכל שעה אלא און, אימתי הם חוטאים, ואומרים זה לזה באיזה מקום באיזה שעה. רגלים ממהרות לרוץ לרעה (שם) , בוודאי שממהרים לעשות את החטא. יפיח כזבים עד שקר (שם יט) , שאם יתפשו הם מכזבים ומשקרים, ונשבעים ואומרים מסיחים היינו בדברים אחרים. ומשלח מדנים בין אחים (שם) , שכל ישראל אחים הם, והנואף אשת חבירו בעלה שומע ושונאו, וזה אינו יכול לראותו, הוי ומשלח מדנים בין אחים, הרי שבעה דברים קשים (שהזנות) [שהסוטה] עושה.