תנחומא בובר, שמות טז

1ויאמר הננה (שמות ג ד) , א"ר יהושע בן קרחה מהו הנני הנני, הנני לכהונה הנני למלכות, א"ל הקב"ה (שעמד) [במקום] עמודו של עולם אתה עומד, אברהם אמר הנני, ואתה אמרת הנני.

2ויאמר אל תקרב הלום, של נעליך מעל רגליך וגו' (שם שם ה) , ביהושע כתיב של נעלך (יהושע ה טו) , ובמשה כתיב של נעליך.

3ויאמר אנכי אלהי אביך (שמות ג ו) , נגלה עליו בקולו של עמרם אביו, כדי שלא יתיירא, באותה שעה שמח משה ואמר עמרם אבי [חי], א"ל הקב"ה אתה אמרת שאני אביך, ואיני אלא אלהי אביך, באותה שעה ויסתר משה פניו וגו' (שמות ג ו) , א"ל הקב"ה חייך לחלקת לי כבוד, אני חולק לך כבוד, שנאמר וראו בני ישראל את פני משה וגו' (שמות לד לה) , אתה יראת, כי ירא מהביט (שמות ג ו) , חייך אני עושה כמו שאמר וייראו מגשת עליו (שם לד ל) , בזכות מהביט, ותמונת ה' יביט (במדבר יב ח) .