תנחומא בובר, שמות כ

1ויקח משה את מטה האלהים בידו (שמות ד כ) , א"ל הקב"ה טול המטה הזה בידך.

2וכל הנסים שאתה מבקש לעשות בו עשה בו.

3ויאמר ה' אל משה בלכתך לשוב מצרימה (שם שם כא) . הראה לו הקב"ה נסים שהוא עתיד לעשות לו, ואמר לו לך ואספת את זקני ישראל וגו' (שם ג טז) , ואח"כ אתם הולכים אצל פרעה, אמר משה אם יאמרו לי מה שמו מה אומר אליהם (שם שם יג) , אמר לו אמור להם אהיה אשר אהיה (שם שם יד) .

4(ד"א, והיה אם לא יאמינו לך וגו') [והן לא יאמינו לי וגו'] (שמות ד א) .

5אמר לו הקב"ה מה זה בידך וגו' (שם שם ב) , ויאמר השליכהו ארצה וגו' (שם שם ג) .

6א"ל אתה אומר לשון הרע על בני, מה הנחש שאמר לשון הרע, והלקיתי אותו בצרעת, אף אתה הבא נא ידך (אל חיקך) [בחיקך] ויבא ידו בחיקו ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג (שם ד ו) , א"ל הקב"ה אתה אומר על בני שאינן מאמינים, והם מאמינים בני מאמינים, והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה (שם שם ט) , רמז לו הקב"ה רמז, א"ל מהיכן את נוטל שלך מן המים, שנאמר ולקחת ממימי היאור (שם) .

7אמר ר' שמואל בר נחמיה רמז לך שאת נוטל את שלך מן המים, שנאמר המן הסלע הזה נוציא לכם מים (במדבר כ י) .