תנחומא בובר, תולדות ה

1[ויהי רעב בארץ] (בראשית כו א) . זש"ה הנה עין ה' אל יראיו (תהלים לג יח) , מדבר באברהם שנקרא ירא אלהים, שנאמר כי ירא אלהים אתה (בראשית כב יב) , למיחלים לחסדו (תהלים שם) שהיה מיחל להקב"ה על פי. להציל ממות נפשם (שם) , ממיתתו של נמרוד ולחיותם ברעב (שם) שבא בימיו, שנאמר ויהי רעב בארץ (בראשית יב י) .

2ד"א הנה עין ה', זה יעקב, למיחלים לחסדו, שהיה יעקב מיחל להקב"ה, להציל ממות נפשם, ממיתתו של עשו, שהיה אומר יקרבו ימי [אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי] (שם כז מא) , לחיותם ברעב, שבא בימיו.

3ד"א הנה עין ה', זה שבטו של לוי, שנאמר ואתנם לי מורא [וייראני] (מלאכי ב ה) , למיחלים שהיו מיחלים להקב"ה בכל עת, להציל ממות נפשם, כשהן נכנסין להקריב קרבן, לחיותם ברעב, שנתן להם אחד מעשרה, שנאמר ואל הלוים (במדבר יח כו) .

4ד"א הנה עין ה', לפי שהוא אומר ברח דודי ודמה לך לצבי (שה"ש ח יד) , מה הצבי הזה כשהוא ישן עין אחת קמוצה ואחת פתוחה, ואף את ודמה לך לצבי, לכך אמר דוד הנה עין ה' אל יראיו.

5[ד"א הנה עין ה'], זה יצחק, למיחלים שהיה מיחל להקב"ה, להציל ממות נפשם, שבקש ישמעאל להורגו, שנאמר ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק (בראשית כא ט) , ואין מצחק אלא הריגה, שנאמר יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (ש"ב ב יד) , ולחיותם ברעב, שבא בימיו הרעב, שבא בימיו הרעב, שנאמר ויהי רעב בארץ.