תנחומא בובר, ויחי ו

1ושכבתי עם אבותי וגו' (בראשית מז ל) . למה כל האבות תובעין ומחבבין קבורת ארץ ישראל, אמר ר' חנניה אמר ר' יהושע בן לוי דברים בגו, אתהלך לפני ה' בארצות החיים (תהלים קטז ט) , אמרו רבותינו שני דברים בשם ר' חלבו למה אבות מחבבין ארץ ישראל לקבורה, שמתי ארץ ישראל חיים תחלה לימות המשיח, ואוכלין שנות המשיח. ור' חמא ב"ר חנינא אמר מי שמת בחוצה לארץ ונקבר שם שתי מיתות יש בידו, מנין שנאמר ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר (ירמיה כ ז) . אמר ר' סימון אם כן הפסיקו הצדיקים שבחוצה לארץ נקברין, אלא מה הקב"ה עשה (מחזר) [מחרר] לפניהם את הארץ, ועש אותן כנודות הללו והם מתגלגלין ובאין, עד שמגיעין אל ארץ ישראל, וכיון שמגיעין לארץ ישראל נותן בהם רוח חיים, והן עומדין מנין, שנאמר (הנני) [הנה אני] פותח את קברותיכם וגו' (יחזקאל לז יב) , ואחר כך ונתתי רוחי בכם וחייתם (שם שם יד) . אמר ריש לקיש מקרא מלא הוא כיון שמגיעין לארץ ישראל, הקב"ה נותן בהם נשמה, שנאמר נותן נשמה לעם עליה (ישעיה מב ה) .

2מעשה בר' קצרא ור' אלעזר שהיו מהלכין בפולי של חוץ מטבריא ראו ארון של מת שבא מחוצה לארץ ליקבר בארץ ישראל. אמר ר' קצרא לר' אלעזר מה מועיל שיצתה נפשו בחוצה לארץ, ובא להקבר בארץ ישראל, אני קורא עליו, ונחלתי שמתם לתועבה (ירמיה ב ז) , בחייכם, ותבואו ותטמאו את ארצי (שם) , במיתתכם, א"ל כיון שנקבר בארץ ישראל הקב"ה מכפר לו שנאמר וכפר אדמתו עמו (דברים לב מג) .

3ר' יוחנן כשהיה מסתלק מן העולם, אמר לתלמידיו אל נא תקברוני אלא בכלים צבועים, ולא בכלים לבנים, [ולא בכלים שחורים], אם אעמוד בין הצדיקים לא אבוש, ובין הרשעים לא אכלם.

4ר' יהודה כשנפטר מן העולם אמר למי שהוא עומד עליו אמור להם קראו לי לתלמידיי, אמר להם קברו אוי בכלים לבנים, שלא אבוש במעשי להקביל פני בוראי.

5רבינו הקדוש כשהיה מסתלק מן העולם, צוה ג' דברים, אמר להן

6לא תזוז אלמנתי מתוך ביתי, ואל תספדו לי בעיירות שבארץ ישראל, ואל תניחו לנכרי שיגע במטתי, אלא מי שנטפל לי בחיי, יטפל לי במותי,

7והוא דר בצפורי שבע עשרה שנה, שלש עשרה שנה חשש בשיניו, וכל אותן שלש עשרה שנה לא מתה חיה בארץ ישראל, ולא הפילה אשה עוברה בארץ ישראל, ובסוף שלש עשרה שנה כעס רבינו הקדוש על ר' חייא הגדול, נכנס אליהו זכור לטוב אצל רבינו הקדוש בדמותו של ר' חייא, ונתן ידו על שינו ומיד נתרפא, למחר נכנס ר' חייא אצלו, א"ל ר' אותו השן שלך מה היא עושה, א"ל משעה שנתת עליו ידך אתמול נתרפאה באותה שעה, אמר ר' חייא אי לכם חיות שבארץ ישראל, [אי לכם עוברות שבארץ ישראל], אפילו כן אמר לו לא נתתי אני ידי על שינך, מיד ידע רבינו שאליהו היה, מאותה שעה התחיל ר' חייא נוהג בו כבוד.