מדרש תנאים על ספר דברים א:יג

1הבו לכם אין הבו אלא עצה כענין שנ' (שמואל ב' ט״ז כ') ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה:

2אנשים וכי עלת על דעתינו נשים הא מה ת״ל אנשים בחתיכה ובפסיפס אנשים ותיקים וכשרים:

3חכמים ונבונים זו שאל אריוס את ר' יוסי אמר לו איזה הוא חכם אמר לו כל המקיים תלמודו אמר לו והלא אינו אלא נבון אמר לו והלא כבר נאמר נבונים אמר לו מה בין חכם לנבון אמר לו חכם דומה לשלחני עשיר שאם הביאו לו לראות רואה ואם לאו מוציא משלו ורואה ונבון דומה לשלחני עני שאם הביאו לראות רואה ואם לאו יושב ותוהה:

4וידעים לשבטיכם שיהיו ידועים לכם לפי שאתם מכירין אותן שהרי גדלתם ביניהם הרי שנתעטף בטליתו ובא וישב לפני ואיני יודע מאיזה שבט הוא אבל אתם מכירין אותו שהרי אתם גדלתם ביניהם לכך נאמר וידעים לשבטיכם שיהיו ידועים לכם:

5רבן שמעון בן גמליאל אומר כל היושב בישיבה הבריות אומרים עליו מה ראה איש פלוני לישב מה ראה איש פלוני שלא לישב:

6ר' שמעון בן אלעזר אומר אין לך כל ישיבה וישיבה שאין ממנה לגיהנם אבל ישיבה האחרונה כולה לגיהנם שנ' (תהלי' מ״ט י״א) כי יראה חכמים ימותו [וגו']:

7ואשימם בראשיכם יכול אם מניתם אותם הרי הן ממונים ואם לאו אינן ממונים ת״ל ואשימם בראשיכם הא אם (מניתם) [אני ממנה] אותם הרי הן ממונין ואם לאו אינן ממונין:

8ד״א ואשי' ברא' יכול אם גדרתם אותן הן גדורין ואם לאו אינן גדורין ת״ל ואשי' ברא':

9ד״א ואשי' ברא' אם שמרתם דבריהם ראשיכם שמורין ואם לאו אין ראשיכם שמורין:

10ד״א ואשי' ברא' מגיד שאשמם של ישראל תלוי בפרנסיהן כענין שנ' (יחזקא' ל״ג ז') ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל באמרי לרשע מות תמות (שם ג' י״ח) ואתה כי הזהרת צדיק (ע״ש פ' כ״א):

11ד״א ואשי' ברא' כל המעמיד דיין שאינו הגון גורם שממון לעולם שנ' ואשימם ברא' אם דיין הגון הוא ואשימם לשבח כענין שנ' (דב' י״ז ט״ו) שום תשים עליך מלך ואם לאו ואשימם לגנאי כענין שנ' (ויק' כ״ו ל״א) והשימותי את מקד' וכענין שנ' (דה״י ב' ל״ג כ״ג) כי הוא אמון הרבה אשמה: