מדרש תנאים על ספר דברים א:יז

1לא תכירו פנים במשפט זה הממונה להושיב דיינין שלא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין איש פלוני גבור אושיבנו דיין איש פלוני עשיר אושיבנו דיין איש פל' קרובי אושיבנו דיין איש פלוני אנליס מינס אושיבנו דיין נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע לדון ומעלה אני עליך כאלו הכרתה פנים במשפט:

2כקטן כגדל תשמעון הא כיצד באו שנים לפניך לדין אחד עני ואחד עשיר שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני ועשיר זה חייבין לפרנסו ואזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות לכך נאמר כקטן כגדל תשמעון:

3ד״א כקטן כג' תש':

4באו שנים לפניך לדין אחד עני ואחד עשיר שלא תאמר היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל שחייב לו דינר אזכנו ולכשיצא לחוץ אני אומר לו תן לו מה שאתה חייב לו לכך נאמר כקטן כג' תש':

5[השמטה: ד׳׳א כקטן כגדול תשמעון עד שלא שמעת את הדין אתה רשאי לבצוע מששמעת את הדין אי אתה רשאי לבצוע]: לא תגורו מפני איש שלא תאמר מתירא אני מפלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ את נטיעותי לכך נאמר לא תגורו מפני איש ומפני מה טעמו של דבר מגיד כי המשפט לאלהים הוא וכן יהושפט אומר לדיינין שהשיב בערי יהודה (דה״י ב' י״ט ו') ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ואומר (תהלי' פ״ב א') אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט ואומר (ישעי' ל' י״ח) כי אלהי משפט ה':

6ר' יהודה בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד חזק עד שלא תשמע את דבריהם או משתשמע את דבריהם ואין אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן אין אני נזקק לכם שמא יתחייב חזק ונמצא (רך) רודפו אבל משתשמע את דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אין אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שנ' לא תגורו מפני איש:

7והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו שלשה נביאים גדולים לא עמדו בישראל כמותן וכיון שנתגאו נתמכו ואלו הן משה ושמואל וישעיה:

8משה על ידי שנתגאה ואמר והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלו ושמעתיו אמר לו הקב״ה משה אתה דן את הקשיות חייך למחר בנות צלפחד שואלות אותך דבר שאפלו תינוקות של בית רבן יודעין אותו ואין אתה יודע מה להשיב:

9שמואל כשאמר לו שאול הגידה נא [לי] איזה בית הרואה (שמואל א' ט' י״ח) היה צריך לומר מה אתם מבקשין אני אומר לכם איכן הוא אלא נתגאה ואמר אנכי הרואה אמר לו הקב״ה אתה הרואה אף אני אראך שאין אתה רואה אימתי הראהו בשעה שאמר לו (שמואל א' ט״ז א') מלא קרנך שמן ולך ואשלחך אל יישי בית הלחמי כיון שבא אל יישי העביר לפניו אליאב וראה אותו בחור התחיל משבחו ואומר אך נגד ה' משיחו אמר לו הקב״ה לא כך אמרת אנכי הראה אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו העביר לפני כולן והוא אומר לו לא בחר ה' באלה לבסוף ויאמר שמואל אל יישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן וכי קטן היה והלא אלי הוא הקטן שנ' (דה״י א' ב' ט״ו) אצם הששי דוד השביעי ולמה נקרא קטן שהיה מאוס בעיני אביו מפני שכשהיה קטן היה מתנבא ואומר עתיד אני להחריב את מקומות פלשתים ולהרוג מהן אדם גדול ושמו גלית ועתיד אני לבנות בית המקדש מה עשה בו אביו הניחו לרעות את הצאן אמר לו שמואל שלחה וקחנו:

10וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי התחיל שמואל מזלזל בו מיד קצף עליו הקב״ה ואמר לו קום משחהו כי זה הוא קום בגערה אמר לו קום מלפניו משיחי עומד ואתה יושב וכשמלך מהוא אומר (תהלי' קי״ח כ״ב) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה:

11הבונים זה שמואל וישי היתה לראש פנה היה ראש למלכים:

12ישעיה הראה אותו הקב״ה כבודו התחיל אומר (ישעי' ו' א') ואראה את ה' יושב אמר לו הקב״ה מפני שאתה צדיק הראיתי אותך כבודי ואתה מתגאה חייך למחר אני עובר לפניך ואתה אומר (שם ס״ג א') מי זה בא מאדום:

13לפיכך אם זכה אדם לחכמה אין ראוי להתגאות על ההדיוט ולא הגבור על החלש ולא העשיר על העני אמר הקב״ה עשיתי זה ללמד זה שנ' (משלי כ״ב ב') עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' צריך החכם להחזיק טובה להדיוט שאלו בראתי את הכל חכמים מה היה יתרון לחכם על הכסיל לע' וכן הגבור והעשיר לכך נאמר (ירמי' ט' כ״ב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל ית' הג' בג' וכו':