מדרש תנאים על ספר דברים יא:יז

1וחרה אף ה' בכם משל לה״ד למלך בשר ודם ששיגר בנו לבית המשתה והיה יושב ומצוהו ואמר לו בני אל תאכל יתר מצרכך ואל תשתה יתר מצרכך כדי שתבוא נקי לביתך לא הקפיד הבן ההוא אכל יתר מצרכו ושתה יתר מצרכו והקיא וטינף לבני מסיבה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר פלטורין כך אמר הקב״ה לישראל הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש לאכל מפריה ולשבע מטובה ולברך שמי עליה לא הייתם בטובה היו בפורענות וחרה אף ה' בכם:

2וחרה אף ה' בכם שומע אני [שהם] כלין מן העולם ת״ל ועצר את השמים מה חרי אף האמור להלן חרב אף חרי אף האמור כאן חרב:

3מה חרי אף האמור כאן דבר וחיה רעה אף חרי אף האמור להלן דבר וחיה ורעב:

4מה חרי אף האמור להלן עצירת גשמים וגלות אף חרי אף האמור כאן עצירת גשמים וגלות נמצינו למידים שכל מקום שנ' חרון אף חמשה מיני פורענות הן דבר וחרב וחיה רעה ועצירת גשמים וגלות:

5ד״א וחרה אף ה' בכם ולא באומות העולם שיהיו אומות העולם שרויין בטובה והן שרויין בפורענות אומות העולם אין קוברין בניהם ובנותיהם והן קוברין בניהם ובנותיהם:

6ועצר את השמים שיהוא עננים טעונין ועומדין ואין מורידין אפלו טפה גשמים:

7מנ' אפלו טללים ורוחות ת״ל (ויק' כו יט) ונתתי את שמ' כברזל או בית השלחין יהו עושין פירות ת״ל ואת ארצכם כנחושה:

8והאדמה לא תתן את יבולה אפלו לא ניפלה:

9והאדמה לא תתן את יבולה אף לא שאתה מביא לה או יהא אילן עושה פירות ת״ל (שם כ) ועץ השדה לא יתן פריו או יהוא עושין עצים להסיק בהן את התנור ואת הכירים ת״ל ועץ השדה לא יתן פריו או ילך לו לחוצה לארץ ויהיה שרוי בטובה ת״ל (דב' כ״ח כג) והיו שמיך אשר על ראשך נחשת בכל מקום:

10ואבדתם מה' מעל הא' אחר כל יסורין שאני מביא עליכם אני מגלה אתכם:

11קשה גלות שהיא שקולה כנגד הכל שנ' (דב' כט כז) ויתשם ה' מעל אדמ' ואומ' (ירמ' טו ב) והיה כי יאמרו אליך אנא נצא ואמרת אליהם אשר למות למות ואומ' (עמ' ז יז) כה אמר ה' אשתך בעיר תזנה ואומ' (ירמ' כב י) אל תבכו למת זה יהויקים מלך יהודה ומה נאמ' בו (שם יט) קבורת חמור יקבר בכו בכה להולך זה כניה מלך יהודה (שם נב לג) ושנא את בגדי כלאו ונתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל נמצינו למדין שנבלת יהויקים מלך יהודה שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה חביבה מחייו של יכניה מלך יהודה שהיה כסאו מעל כסא המל' ואוכל ושותה בטרקליני מלכים:

12ואבדתם מהרה מיד אני מגלה אתכם ואיני נותן לכם ארכא אם תאמרו אנשי מבול ניתן להם ארכא מאה ועשרים שנה אנשי מבול לא היה להם ממי ילמדו אתם יש לכם ממי תלמודו:

13ד״א ואבדתם מהרה גולה אחר גולה וכן את מוצא בשבט יהודה ובנימין גולה אחר גולה אחר גולה גלו בשנת שבע לנבוכדנצר ובשנת שמונה עשרה ובשנת עשרים ושלש ר' יהושע בן קרחה מושלו משל לה״ד ללסטיס שנכנס לשדה של בעל הבית קצר (קופתו) [קמתו] ולא הקפיד בעל הבית קצר בשבלים ולא הקפיד בעל הבית עד שתפש בקופתו ויצא וה״א (ישע' ח כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי:

14ר' שמעון בן יוחאי אומ' אם מי שנ' בהן מהרה לא גלו אלא לאחר זמן קל וחומר למי שלא נאמר בהן מהרה:

15ד״א ואבדתם מהרה אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצוינים במצות שכשתחזורו לארץ לא יהו עליכם חדשים:

16משלו מלה״ד למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה ואמ' לה הוי מתקשטת בתכשיטין שכשתחזורי לא יהו עליך חדשים כך אמר הקב״ה בני היו מצוינים במצות כשתחזורו לא יהו עליכם חדשים הוא שירמיה אומ' (יר' לא כ) הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים:

17הצי' לך צי' אלו מצות שישראל מצוינין בהן:

18שימי לך תמ' זה חרבן בית המקדש וה״א (תה' קלז ה) אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני:

19שיתי לבך למסלה דרך הלכת אמר להן הקב״ה לישראל ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה מיד אמר להם אתם חוזרים לעריכם שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה:

20ד״א ואבד' מה' מ' האר' מעל הארץ הטובה אתם גולים ואין אתם גולים לארץ טובה כיוצא בה:

21שלשה דברים ניתנו על תנאי ושלשה שלא על תנאי:

22אלו שניתנו על תנאי ארץ ישראל ובית המקדש ומלכות בית דוד:

23ארץ ישראל מנ' שנ' (דב' יא יג) והיה אם שמע תשמעו אל מצ' ונתתי מטר אר' בע':

24וסרתם וע' אלה' אח' וחרה אף ה' בכם וע' את הש' ואבד' מהרה מ' הא' הטו' :

25בית המקדש מנ' ת״ל (מ״א ו יב) הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחק' ושכנ' בתוך בני ישראל:

26ואם שוב תשובון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמעו מצותי וחקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבד' אלה' אח' והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישום וישרק (שם ט ח):

27ומלכות בית דוד מנין אם ישמ' בניך בריתי (תה' קלב יב):

28ושמתי לעד זרעו (שם פט לז):

29אם יעזבו בניו תורתי ופקדתי בשבט פשעם:

30ואלו שלא ניתנו על תנאי התורה:

31שנ' (דב' לג ד) תורה צוה לנו משה:

32קריאת יש' בנים שנ' בנים אתם לה' אלה':

33ואפלו בשעת הכעס הן קרויין בנים שנ' (יש' ל א) בנים סוררים בנים סכלים המה (יר' ד כב) בנים משחיתים (יש' א ד) ברית כהונה שנ' (במ' יח יט) ברית מלח עולם הוא: