מדרש תנאים על ספר דברים יב:ט

1. עד מתי כי לא באתם עד עתה אל המ' ואל הנח' ליתן התר בבמה בין מנוחה לנחלה:

2נחלה זו שילה:

3מנוחה זו ירושלים שנ' (תה' קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד דברי ר' שמעון:

4ר' יהודה אומ' חילוף הן הדברים:

5מיכן אמ' עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים שנ' (ויקרא יז ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מחנה ישראל:

6באו לגלגל הותרו הבמות שהרי הוא אומ' (שם ג) אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה ואומ' (שם ה) למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זב' על פני השדה כל זמן שהן שרויין במחנות יהיו אסורין נסתלקו המחנות הרי הן מותרין:

7קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים נאכלים בכל מקום שלא היה שם מחנה מיוחדת:

8באו לשילה נאסרו הבמות שנ' כי לא באתם עד עתה אל המ' כשתבואו אל המנוחה תהוא אסורין והיא היתה מנוחה לפי שהיתה בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני נאכלים בכל הרואה:

9שנ' (יב יג) הש' לך פן תע' על' בכל מק' אש' תראה בכל מקום אש' תראה אי אתה מעלה אבל אתה אוכל בכל מקום שאתה רואה:

10באו לנוב וגבעון הותרו הבמות שנ' כי לא [באתם] עד עתה אל המ' ואל הנחלה למה חילקן ליתן התר בין זה לזה קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל:

11באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן התר עוד והיא היתה נחלה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה: