מדרש תנאים על ספר דברים יג:ז

1כי יסיתך אין הסתה אלא טעות כענין שנ' (מ״א כא כה) אשר הסתה אותו איזבל אשתו:

2אחרים אומרים אין הסתה אלא גירוי כענין שנ' (ש״א כו יט) ועתה ישמע נא אדוני המלך את דברי עבדו אם ה' הסיתך בי ירח מנחה:

3מכלל שנ' (דב' כד טז) לא יומתו אבות על בנים למדנו שאין מעידין זה על זה יכול כשם שאין מעידין זה על זה כך אין מסיתין זה את זה ת״ל כי יסיתך אחיך בן אמך מסיתין הן זה את זה:

4אחיך זה אחיך מאביך:

5בן אמך זה בן אמך:

6או בנך בנך מכל מקום:

7או בתך בתך מכל מקום:

8או אשת זו ארוסה:

9חיקך זו נשואה:

10או רעך זה הגר:

11אשר כנפשך זה אביך:

12בסתר מלמד שאין אומרין דבריהן אלא בסתר וה״א (מש' ז ט) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה אבל דברי תורה אין נאמרין אלא בפרהסיא וה״א (שם א כ) חכמות בחוץ תרונה:

13ד״א אחיך בן אמך הרי הכתוב פותח לו באחיו שהוא חיב עליו ומנ' שאחיו מאמו חביב עליו יתר מאחיו מאביו לפי שאינו מורישו:

14בסתר לאמר למה נאמר והלא כבר נאמר כי יסיתך ומה ת״ל בסתר אלא אם היה רשע ערום ובעל שטנה מכמין לו עדים כיצד אמ' לו המסית יש יראה במקום פל' כך אוכלת וכך שותה כך מטיבה וכך מריעה:

15כל חייבי מיתות שבתורה אין מכמנין עליהן חוץ מזה אמר לשנים והן עדיו מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו:

16אמר לאחד הוא אומ' לו יש לי חברים רוצים בכך אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם מכמנן לאחורי הגדר וכיצד עושין לו מדליקין לו את הנר בבית פנימי ומושיבין לו עדים בבית חיצון כדי שיהוא רואין אותו והוא אינו רואה אותן והלה אומ' לו אמור מה שאמרת לי בייחוד והלה אומ' לו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים אם חוזר בו מוטב ואם אמר כך היא חובתינו וכך יפה לנו העומדין והשומעין מבחוץ מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו וכך עשו לבן סטרא בלוד ותלאוהו בערב פסח:

17נלכה ונעבדה אלהים אחרים מיכן אמרו המסית שהסית בין בלשון רבים בין בלשון יחיד הרי זה נסקל כיצד האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד, אזבח אלך ואזבח נלך ונזבח, אקטר אלך ואקטר נלך ונקטר, אנסך אלך ואנסך נלך וננסך, אשתחוה אלך ואשתחוה נלך ונשתחוה:

18אשר לא ידעת אתה ואבותיך ר' יוסי הגלילי אומר דבר גנאי הוא לישראל שאומות העולם אין מניחין מה שמסרו להן אבותיהן וישראל מניחין מה שמסרו להן אבותיהן והולכין ועובדין ע״ז: