מדרש תנאים על ספר דברים טו:יט

1כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר זו אחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן כלל שצריך לפרטו ופרט שצריך לכללו (שמות יג ב) קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל כלל אחד זכרים ואחד נקבות במשמע כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר פרט יצאו נקבות במשמע אני אקרא את הכלל ומה ת״ל פרט שאם קורא אני את הכלל אבל לא את הפרט ושומע אני כל שיולד ראשון בין זכר בין נקבה יהא בכור ת״ל כל הבכור אשר יולד בבקרך וב' הזכר זכרים אבל לא נקבות אני אקרא את הפרט ומה ת״ל כלל שאם קורא אני את הפרט ולא אקרא את הכלל ושומע אני כל זכר שיולד בין שהוא פותח רחם ובין שאינו פותח רחם ת״ל קדש לי כל בכור פטר כל רחם הא עד שיהא זכר ופותח רחם לקיים מה שנ' (שם לד יט) כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר:

2אשר יולד בבקרך וב' להוציא את הלוקח עבור בהמתו של גוי:

3משמע מוציא הלוקח עובר בהמתו של גוי ומביא את המוכר עובר בהמתו לגוי ת״ל להלן (שם יג יב) וכל פטר שגר בה' אש' יה' לך פרט למוכר עובר בהמתו לגוי:

4הזכר תקדיש לה' אלהיך מצוה להקדישו ויאמר הרי זה קודש:

5תקדיש לה' אלה' הקדישו כדי שתקבל שכר:

6יכול אם הקדשתו הרי הוא מוקדש ואם לאו אינו מוקדש ת״ל (שם יג ב) לי הוא מכל מקום:

7הא מה אני מקיים תקדיש כדי שתקבל שכר:

8כיוצא בדבר אתה אומר (ויק' ו ה) ובער עליה הכהן עצים בב' בב' והלא כבר נאמר (ישע' מ טז) ולבנון אין די בער אלא כדי שתקבל שכר:

9כיוצא בדבר אתה אומר (במד' כח ד) את הכבש אחד תע' בבקר והלא כבר נאמר (ישע' מ טז) וחיתו אין די עולה אלא לקבל שכר:

10כיוצא בו (שמות כה ח) ועשו לי מקדש והלא כבר נאמר (יר' כג כד) את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' אלא כדי לקבל שכר:

11ומנ' שאפלו כהנים ולויים יהוא חייבין בבכור בהמה טהורה ת״ל כל הבכור תקדיש לה' אלהיך:

12הזכר תקדיש לה' אלהיך מיכן היה ר' עקיבה אומר הבכור אינו עושה תמורה אצל הכהן והדין נותן מה אם חטאת שהיא קדשי קדשים אינה עושה תמורה אצל הכהן הבכור שהוא קדשים קלים אינו דין שלא יעשה תמורה אצל הכהן אמר לו ר' יוחנן בן נורי לא אם אמרת בחטאת שלא זכו בבשרה אלא אחר הקדש עזרה תאמר בבכור שזכין בו מיד אמר לו ר' עקיבה יוחנן הישבת על הדין מה אתה משיב על המקרא (ויק' כז לג) והיה הוא ותמורתו יהיה קדש הזכר עושה תמורה אין הבכור עושה תמורה:

13תקדיש לה' אלהיך לא תע' ולא תגז להביא שאר כל הקדשים שיהא עובר עליהן משום בל תעבד ובל תגז והדין נותן מה אם הבכור שדיו חולין הרי הוא עובר עליו משום בל תעבד ובל תגז שאר כל הקדשים שאין דמיהן חולין דין הוא שיהא עובר עליהן משום בל תעבד ובל תגז לא אם אמרת בבכור שקדושתו מרחם לפי כך הרי הוא עובר עליהן משום בל תעבד ובל תגז תאמר בשאר כל הקדשים שאין קדושתן מרחם לפי כך אינו עובר עליהן משום בל תעבד ובל תגז ת״ל תקדיש לא תעבד ולא תגז:

14לא תעבד בב' שו' ולא תגז בכ' צא' אין לי אלא בכור שור שהוא בל תעבד ובכור צאן שהוא בל תגז ומנ' לבכור צאן שהוא בל תעבד ובכור שור שהוא בל תגז ת״ל לא תע' בב' ולא תגז בכור:

15לא תעבד בכ' שו' ולא תגז בכ' צא' בין תמימין בין בעלי מומין אתה אומר בין תמימין בין בעלי מומין או תמימין ולא בעלי מומין שאין כל הענין מדבר אלא בתמימין ת״ל לפני ה' אלהיך תאכלנו ואומר וכי יהיה בו מום פסח או עור מכלל זביחה יצא לא יצא מכלל גזה ועבודה: