מדרש תנאים על ספר דברים טו:ח

1כי פתח תפתח את ידך לו מנ' אם פתחת פעם אחת פתח אפלו מאה פעמים ת״ל כי פתח תפתח כו':

2והעבט תעביטנו נותנין לו וחוזרין וממשכנין אותו דברי ר' יהודה:

3וחכמים אומ' אומרין לו הבא משכון וטול כדי להגיס את דעתו:

4ד״א כי פתח תפתח אין לי אלא עניי עירך עניי עיר אחרת מניין ת״ל פתח תפתח מכל מקום:

5והעבט תעביטנו אין לי אלא שאין לו ואין רוצה להתפרנס יש לו ואין רוצה להתפרנס מנ' ת״ל והעבט תעביטנו מכל מקום:

6ד״א כי פתח תפתח היה ר' יונתן בן יוסף אומר הנותן מתוך הדוחק סופו ליתן מתוך העושר והחושך מתוך העושר סופו לחשוך מתוך הדוחק שתי ידים הן אחת עליונה ואחת תחתונה העליונה פתוחה ליתן והתחתונה פתוחה ליטול והנותן צריך ליתן הודאה לפני המקום שנותן ואינו נוטל שנ' כי פתח תפתח פתח עד שלא תפתח פתח ידך ליתן עד שלא תפתח ידך ליטול כדרך שאתה פתח כך פותחין לך יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (כח יב) נמצא כל העושה צדקה מרויח לעניים ומרויח לכל העולם כולו:

7אמר רבי כל מי שהוא עושה צדקה מעוני הקב״ה מכפיל לו פרנסתו ואינו מחסרו דכת' (משלי כח כז) נותן לרש אין מחסור אבל מי שיש לו ממון ומעלים עיניו הקב״ה נותן מארה באותו הממון דכת' ומעלים עיניו רב מארות:

8וכל מי שהוא נותן צדקה לפועלי תורה הקב״ה שומרו לאלף דור דכת' (ז ט) וידעת כי ה' אלה' הוא האלהים האל הנאמן שמ' הברית והחסד לא' ולשומרי מצותיו לאלף דור:

9ועל נותני צדקה הוא אומר (משלי כט יג) רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' [השמטה: הא כיצד עני פשט את ידו לבעל הבית והוא נותן לו מאיר עיני שניהם ה']: ואם אינו נותן לו עליהם הכ' אומר (שם כב ב) עשיר ורש נפגשו עשה כולם ה' מי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני ומי שעשה לזה עני יכול לעשותו עשיר:

10כיוצא בו תלמיד ששימש את הרב והרב רוצה להשנותו מאיר עיני שניהם ה' אבל תלמיד ששימש את הרב ואין הרב רוצה להשנותו עושה כולם ה' מי שעשה לזה חכם סופו לעשותו טפש ומי שעשה לזה טפש סופו לעשותו חכם:

11ד״א כי פתח תפתח ר' ישמעאל אומר אם היה בן טובים ובוש פתח לו בדברים ואמור לו בני שמא צריך את ללוות מיכן אמרו צדקה ניתנת כמלוה:

12ד״א שאם אין בידך ליתן לו פתח לו בדברים ואמור לו בני תצא נפשי עליך שאין בידי ליתן לך וה״א (ישע' נח י) ותפק לרעב נפשך:

13ד״א שאם אין בידך ליתן לו תן לו את המשכון וילך ויתפרנס בו כדי שיהא מתפרנס משלו:

14והעבט תעביטנו ר' ישמעאל אומר למה נאמר לפי שהוא אומר (שמות כב כד) אם כסף תלוה את עמי חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת״ל והעבט תעביטנו חובה ולא רשות:

15די מחסורו אתה מצווה עליו להחיותו ואין אתה מצווה עליו לעשרו:

16אשר יחסר לו הכל לפי כבודו אפלו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו:

17אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שלא היה יכול לאכול עד שיהא מתעמל והעבד משמשו פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין:

18מעשה באנשי גליל העליון שהיו לוקחין לעני בן טובים אחד ליטרא בשר בכל יום:

19די מחסרו הרי שפגע בעני חייב להשלים לו חסרונו שנ' די מחסרו לא היתה יד הנותן משגת נותן לו כפי השגת ידו וכמה עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה בנכסיו בינוני פחות מיכן עין רעה:

20אשר יחסר לו זו אשה:

21ד״א די מחסורו יכול אפלו שעה ת״ל אשר יח' לו פרנסת יום יום מיכן אמ' אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות: