מדרש תנאים על ספר דברים יז:ו

1על פי שנים עדים או שלשה עדים אם מתקיימת עדות בשנים למה פרט הכת' שלשה אמר ר' עקיבה לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו:

2אם כך ענש הכת' לניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לניטפל לעושי מצוה כעושי מצוה ולומר לך מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה ומנ' שאפילו הן מאה ת״ל עדים אמר ר' יוסי בד״א בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים עדות בשאר:

3רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות אימתי בזמן שהתרו בהן אבל בזמן שלא התרו בהן אם כן מה יעשו שני אחים שראו באחד שהרג את הנפש:

4על פי שנים עדים ר' יוסי אומר לעולם אינו נהרג עד שיהיו פי שני עדיו מתרין בו שנ' על פי שנ' עדים:

5ד״א על פי שנ' עד' שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן:

6ד״א על פי שנ' עד' על פי עדים אתה ממיתו אין אתה ממיתו מאומד מיכן אמרו מאיימין על עידי נפשות ואומ' להן שמא תאמרו מאומד ומשמועה עד מפי עד מפי אדם נאמן שמענו:

7כיצד (מאיימין) [מאומד] אומ' להם שמא כך ראיתם שרץ אחר חבירו לחרבה ורצתם אחריו ומצאתם סייף בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר אם כן ראיתם אין בדבריכם כלום:

8אמר ר' שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחרבה ורצתי אחריו ומצאתי חרב בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר אמרתי לו רשע מי הרגו לזה או אני או אתה אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי שהרי אמ' תורה על פי שנים עדים יומת המת יודע מחשבות יפרע מאותו האיש אמ' לא זז משם עד שבא נחש והכישו:

9יומת המת עד שיתיר עצמו למיתה:

10ד׳א יומת המת וכי המת מת אלא הרשעים שנקראו בחייהם מתים:

11כיוצא בו אתה אומר (יחז' יח לב) כי לא אחפוץ במות המת חי חי הוא יודך כמוני היום (ישע' לח יט) וכן דוד הוא אומר (תה' קטו יז) לא המתים יהללו יה ואנחנו נברך יה:

12לא יומת על פי עד אחד אפלו שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין לא יומת:

13ד׳א [מנין] שלא ילמד לא עד ולא תלמיד חובה ת״ל לא יומת על פי עד אחד: