מדרש תנאים על ספר דברים כא:יז

1כי את הב' בן השנ' יכיר יכירנו לאחרים מיכן אמר ר' יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור:

2לתת לו פי שנים פי שנים כאחד אתה אומר פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בנכסים ודין הוא חלקו עם אחד וחלקו עם חמשה מה חלקו עם אחד פי שנים כאחד אף חלקו עם חמשה פי שנים כאחד או הלך לדרך הזו חלקו עם אחד וחלקו עם חמשה מה חלקו עם אחד פי שנים בנכסים אף חלקו עם חמשה פי שנים בנכסים ת״ל והיה ביום הנ' את בנ' התורה ריבתה נחלה אצל בנים הא אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון וה״א (בר' מח כב) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך ואומ' (דהי״א ה א עיי״ש) בני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ולא להתיחס לבכורה ואומר (שם ה ב) והבכורה ליוסף הואיל ומצינו בכורה ליוסף ובכורה לדורות מה בכורה האמורה ביוסף פי שנים כאחד אף בכורה האמורה לדורות פי שנים כאחד:

3ד״א פי שנים פי שניים כשנים אתה אומר פי שנים כשנים או פי שנים כמשמעו ת״ל (מ״ב ב ט) ויהי נא פי שנים ברוחך אלי הא מה ת״ל פי שנים פי שנים כשנים:

4בכל אשר ימצא לו מלמד שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק:

5בכל אשר ימ' לו מלמד שאינו נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביו כיצד יורש במוחזק מת אביו בחיי אבי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ולא מנכסי אבי אביו:

6ואם היה אבי אביו בכור נוטל פי שנים גם מנכסי אבי אביו:

7ד״א בכל אשר ימצא לו ולא מנכסי אמו והדין נותן מה אביו שאין אחר מולל את נכסיו בחייו הרי הוא נוטל פי שנים אמו שאחר מולל את נכסיה בחייה דין הוא שיטול פי שנים ת״ל בכל אשר ימ' לו לא מנכסי אמו:

8כי הוא רא' אונו אונו של איש ולא אונה של אשה:

9ראשית און בכור לנחלה לא פותח רחם שהיה בדין מה אם מי שאינו בכור לכהן הרי הוא בכור לנחלה מי שהוא בכור לכהן אינו דין שלא יהיה בכור לנחלה ת״ל כי הוא רא' או' ראשית און בכור לנחלה לא פותח רחם:

10פותח רחם בכור לכהן לא ראשית און שהיה בדין מה אם מי שאינו בכור לנחלה הרי הוא בכור לכהן מי שהוא בכור לנחלה אינו דין שיהא בכור לכהן ת״ל (שמות יג ב) קדש לי כל בכ' פט' כל רחם פותח רחם בכור לכהן ולא ראשית און:

11(ד״א ראשית אנו מי שלבו דוא עליו אם ימות הוא דהוי בכור וכו'):

12לו משפט הבכ' מגיד שאדם יורש בכורת אביו:

13ד״א לו משפט הבכ' מגיד שאין הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם:

14ד״א לו משפט הבכ' מלמד שהבכורה יוצאה בדיינים:

15ד״א לו משפט הבכ' הרי זו אזהרה לבית דין: