מדרש תנאים על ספר דברים כב:ט

1לא תזרע כר' כל' מה אני צריך הלא כבר נאמר (ויק' יט יט) שדך לא תזרע כלאים מלמד שכל המקיים כלאים בכרם עובר בשני לאוין ד״א אף הכרם בכלל שנ' (שם) שדך לא תזרע כל' היה והרי הכת' מוציאו מכללו להחמיר עליו שלא בא אלא לאסרו בהנאה לכך נאמ' הפרשה:

2כרמך אין לי אלא כרם שלם כרם יחידית ועושה פירות מנין ת״ל כרם מכל מקום:

3כלאים בשני מינין הכת' מדבר אתה אומר בשני מינין הכת' מדבר או אינו מדבר אלא במין אחד הרי אתה דן נאמ' כאן כלאים ונאמ' להלן (ויק' יט יט) כלאים מה כלאים שנ' להלן בשני מינין הכת' מדבר אף כלאים שנ' כאן בשני מינין הכת' מדבר:

4פן תקדש המ' פן תוקד אש מלמד שהכל אסור בהנייה המלאה הז' אש' תז' ות' הכ' מאימתי תבואה או ירק מתקדשין משישרישו וענבים משייעשו כפול הלבן שנ' המלאה הז' אש' תז' עד שיזרענה ויהיה זה תבואה אבל תבואה שיבשה כל צרכה וענבים שיבשו כל צרכן אינן מתקדשות:

5הזרע' אש' תז' אין לי אלא שזרע הוא זרע חבירו ורצה לקיימו מנ' ת״ל זרע מכל מקום:

6או אפלו זרעו ולקטו קודם שישריש יהא אסור ת״ל ותבו' הכרם מה כרם משישריש אף תבואה משתשריש:

7ד״א הזרע אש' תז' פרט לזרע שנפל ממנו כשהוא עובר בכרם ופרט לזרע שיצא עם הזבלים או עם המים ופרט לזורע או זורה בשדה לבן וסיערתו הרוח לאחריו ונפלו הזרעים בכרמים וצמחו שנ' אשר תזרע וזה לא זרע:

8ד״א הזרע אש' תז' פרט למקיים קוצים בכרם:

9ותבואת הכ' להוציא כרם שאינו עושה פירות מיכן אמ' גפן שיבש העלין שלה ונפלו כדרך שתיבש בימי הקור אם זרע תבואה בצדה או ירק לא קדש: