מדרש תנאים על ספר דברים כד:א

1כי יקח איש אשה ובעלה למה נאמר לפי שהוא אומר (ויק' כ י) ואיש אשר ינאף את אשת איש לא שמענו אלא בזמן שיש שלום ביניהן כל הבא עליה יהא במיתה אבל אם אין שלום ביניהן לא שמענו ת״ל כי יקח איש אשה ובע' בא הכת' ללמד על אשת איש לעולם כל הבא עליה יהא במיתה עד שתצא ממנו בגט:

2כי יקח איש אשה מלמד שהאשה נקנית בכסף שאין לקיחה אלא בכסף שנ' נתתי כסף השדה קח ממני מה להלן כסף אף כל כסף שיכול והלא דין הוא ומה אמה עבריה שאין נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שנקנית בכסף יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואין נקנית בכסף מה ליבמה שכן אין יוצא בכסף תאמר בזו שיוצא בכסף ת״ל כי יקח:

3ובעלה מלמד שנקנית בביאה שיכול והלא דין הוא ומה יבמה שאין נקנית בכסף נקנית בביאה [אשה שנקנית בכסף אינו דין שנקנית בביאה] אמה עבריה תוכיח שנקנית בכסף ואין נקנית בביאה מה לאמה עבריה שכן אין קנינה לשם אישות תאמר בזו שקנינה לשם אישות ת״ל ובעלה:

4ומנ' שתהא נקנית אף בשטר ודין הוא מה כסף שאינו מוציא מכניס שטר שמוציא אינו דין שמכניס מה לכסף שכן פודין בו הקדישות ומעשר שני תאמר בשטר שאין פודין בו מעשר שני והקדישות ת״ל ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה בשטר אף הויה בשטר:

5והיה אם לא תמ' חן בעי' מיכן היו בית שמאי אומ' לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר ובית הלל אומ' אפלו הקדיחה תבשילו שנ' דבר:

6ר' עקיבה אומ' אפלו מצא אחרת שהיא נאה ממנה שנ' אם לא תמצא חן בעי':

7ד״א והיה אם לא תמ' חן בעי' וכתב לה מלמד שאינו מגרש אלא לרצונו אבל האשה מתגרשת לרצונה ושלא לרצונה:

8וכתב לה כל כתב במשמע:

9( וכתב בין שכתבו הוא על ידי עצמו בין שכתבו על ידי אחר:

10וכתב מלמד שאינה מתגרשת אלא בכתב):

11לה שיהא הכתב לשמה מיכן אמ' כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו ואמ' לו הואיל ושמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך תן לי שאגרש בו ונטלו וגירש הרי זה פסול:

12שמע קול התינ' מתלמדין ואומ' איש פל' גירש את פל' ממקום פל' ואמ' זה שמי וזה שם אשתי תן לי שאגרש בו פסול מלגרש בו:

13יתר מכן יש לו שתי נשים ששמותיהן שוין כתב לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה:

14יתר מיכן אמר ללבלר כתוב ואיזו שארצה אגרש פסול מלגרש בו שלא אמ' תורה אלא וכתב לה :

15שיהא הכתב לשמה:

16וכתב אין לי אלא בדיו מנ' בסם בסקרא בקומוס בקלקונתוס ת״ל וכתב לה מכל מקום:

17ספר אין לי אלא ספר מנ' עלי קנים עלי אגוז עלי זית עלי חרוב ת״ל ונתן מכל מקום:

18אם כן למה נאמר ספר מה ספר מיוחד שהוא של קיימה יצא דבר שאינו של קיימה:

19ר' יהודה בן בתירה אומ' מה ספר מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע יצא דבר שמחובר לקרקע אע״פ שתלשו וחתמו ונתנו לה פסול וה״א וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא מחובר שצריך כתיבה וקציצה ונתינה. ר' ישמעאל אומ' בשלשה מקומות הלכה עוקפת למקרא התורה אמ' אשר יצוד ציד חיה או עוף ושפך את דמו וכס' בע' והלכה אמ' בכל דבר שהוא מגדל צמחים:

20התורה אמ' ולקחת את המרצע והלכה אמ' בכל דבר:

21התורה אמ' וכתב לה ספר כר' והלכה אמ' בכל דבר:

22כריתות דבר הכורת בינו לבינה מיכן אמ' האומר לאשתו הרי זה גטיך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות:

23ד״א ספר כרית' ונ' ביד' מלמד שצריך ליתנו לה בתורת גירושין נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב או מזוזה אינו גט עד שיאמר לה הרי זה גטיך ונתן לא שתקח מעצמה:

24בידה אין לי אלא ידה גגה או חצירה וקרפיפה מנ' ת״ל ונתן מכל מקום:

25אם כן למה נאמ' בידה מה ידה מיוחדת שהיא רשותה כך כל דבר שהוא רשותה שאין ידה אלא רשותה אע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (במד' כא כו) ויקח את כל ארצו מידו וכי בידו היתה אלא שהיתה ברשותו:

26כיוצא בו (ברא' כד י) ויקח העבד עש' גמ' וילך וכל טוב אד' בידו וכי בידו היה אלא שהיה ברשותו:

27ושלחה לרצונה ושלא לרצונה שהיה בדין הואיל והאיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה אם למדתי שאינו מוציא אלא לרצונו אף האשה לא תהא יוצאה אלא לרצונה ת״ל ושלחה לרצונה ושלא לרצונה:

28ד״א ושלחה לא שישלח עצמו ממנה מיכן אמ' האומר לאשתו הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי זה גט איני בעליך איני ארוסיך איני אישך אינו גט:

29ושלחה מבי' מה ת״ל והלא משיגיע גט לידה הרי היא מגורשת אע״פ שעדיין היא בביתו ואם כן מה ת״ל ושלחה מביתו אלא שאם גירשה ולא הוציאה מביתו הרי הוא כמי שגירש והחזיר וצריכה ממנו גט לכך נאמ' ושלחה מבי':

30ד״א ושלחה מבי' שלא תנשא עמו בשכונתו ואם היתה העיר קטנה תפנה ותך לה לעיר אחרת בנישואין אבל לא באירוסין אבל ביהודה אחד אירוסין ואחד נישואין מפני שלבן גס בארוסותיהן:

31אמרת מי מפנה מפני מי האשה מפנה מפני האיש אפלו בית גדולים שבישראל שדרך האשה לינשא מעיר לעיר לכך נאמ' ויצאה מבי' ואם היתה החצר שלה האיש מפנה מפני האשה: